השותפה לא מוכנה להוציא את הכלב אבל לא מפסיקה לשחק איתו, לאסור עליה?

כי האמת? שזו מרגישה כמו צביעות נטו
אנחנו לא חברות הכי טובות, שותפות קלאסיות לגמרי בדירה, אבל גם לא שונאות אחת את השנייה, יחסי כבוד טובים. היא עפה על הכלב שלי, באמת אבל, הוא מבלה מלא זמן בחדר שלה, הם יושבים יחד בסלון רואים טלוויזיה שעות, משחקת ובאמת נראה שהיא אוהבת אותו. אבל פעמיים כבר יצא לי לבקש ממנה לקחת אותו לטיול כשאני תקועה בעבודה והיא 'לא יכלה' כי זה לא הסתדר, אבל אני גם רואה שהיא לא לוקחת אותו על דעת עצמה פתאום. אם את כל כך אוהבת אותו לא היית רוצה שיהיה לו טוב והיית מוציאה אותו לטיול שהוא כל כך אוהב? חס וחלילה של נדבר על לקחת אותו לגינת כלבים פעם ב כמה זמן לאיזו חצי שעה. האם אני מגזימה? כי אני מרגישה שלא.
אולי האיסור על ליטופים קצת מוגזם, אבל אני באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה וסופר מביך אותי לפתוח איתה שיחה על זה שבסוף תתגלל לזה שאולי אני מנצלת אותה כדי לעזור עם המחוייבות הזו, אבל זה לא נכון. אני רק רוצה בטובת הכלב ואני יודעת שלפעמים אני משאירה אותו 7-8 שעות לבד בבית והייתי שמחה לדעת שהיא דאגה לו כמו שהיא דואגת להעסיק את עצמה ולהנות מהחברה שלו