בכל מקום בחיים שלי, אני חושבת על זה שהדשא של השכן ירוק יותר

כל מקום שאני נמצאת בו, לא משנה איפה, אני תמיד מסתכלת על אנשים אחרים ומקנאה בהם שהייים שלהם יותר טובים משלי. כמה דוגמאות:
1. הייתי במסיבת הפתעה של חברה, היו שם כ50 אנשים. לי בחיים לא עשו מסיבת הפתעה, אין לי כל כך הרבה חברים בכלל, אפשר לספור על שתי ידיים כמה חברים יש לי. וזה לא שהם לא חברים טובים, הם כן, אבל אני לא מרגישה אהובה מספיק כדי שגם לי יעשו מסיבת הפתעה, וזה לא כי אני ילדה קטנה, זה התשומת לב שכל אחד רוצה ביומולדת.
2. המסיבת הפתעה הייתה בוילה של אחת החברות שלה. וילה בסביון שרק אפשר לחלום על לגור שם. יש בריכות, גינה ענקית, פשוט חלום. אני גדלתי בבית של 3 חדרים ו4 אנשים שגרו בבית. אפילו להזמין חברים לא הזמנתי כי התפדחתי בגלל שהוא קטן ודרוש שיפוץ רציני ואין לנו כסף לזה.
3. בנות שיש להן גוף יפה. אני שמנה, שעירה ונמוכה. להיות בבגד ים סביב בנות גורם לי לאי נוחות גדולה וסביר להניח שאני אשאר עם בגדים.. כמו שנשארתי בבגדים ביומולדת.
4. אנשים שיש להם כוח רצון וכסף ללמוד תואר. אני לא בן אדם חכם. אין לי תעודת בגרות למרות שלמדתי קשה בבית ספר, לדבר על תואר לא בא בחשבון כי אין כסף, ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד כשאני סטודנטית וכבר ניסיתי לחסוך ללימודים ולא הלך. כל הכסף שחסכתי בסופו של דבר הלך לכסות חובות של ההורים.
5. אנשים שיש להם כסף והכסף זה לא בעיה אצלם. אצלי כל שקל שאני מוציאה אני חושבת אם זה הכרחי. בזמן שמסביבי אנשים טסים לחול כל הזמן, משפחה רחוקה שעושה לילדים שלה בת או בר מצוות עם השקעה מטורפת. אני חגגתי עם הילדים מהכיתה בבית. אפילו אולם קטן או מועדון קטן לא יכלו לתת לי כי לא היה כסף.
6. משפחות מלוכדות. המשפחה שלי מפורקת. הדודים משני הצדדים בנתק מההורים שלי. וההורים שלי לא מספיק אוהבים אותי, הם כן אוהבים פשוט אין כל כך קרבה וחגים לא עושים וכל מני דברים שמשפחות עושות אנחנו לא עושים.
בכל מקרה לא צריך עוד דוגמאות. מרוב שאני מסתכלת על הדשא של השכן רע לי וגורם לי דיכאון ורצון לבכות. למה אני לא יכולה להיות שמחה בחלקי? למה אני מסתכלת תמיד על החסרונות שלי? יתרונות אני לא כל כך מוצאת בחיים שלי אבל תמיד אתעסק בחסרונות ולא משנה כמה אני מנסה לשנות דברים בחיים שלי הכל לא הולך.