היי
מאז שהייתי בגיל 12-13 ככה חקרתי עם עצמי על עצמי והייתי בטוחה שמשהו שונה בי… בהתחלה חשבתי שאני טראנס, אחר כך חשבתי שאני לסבית, אחר כך חשבתי שאני בי, ואז חשבתי שאני ג׳נדר פלויד, ואז הבנתי שאני פאן, אבל שאני לא אוהבת להגדיר את עצמי בשום דרך, שאני זאת אני וזה מה שחשוב, שאני יאהב את מי שבא לי, וזהו! ואז גיליתי שזה אופציה להגדיר את עצמך כחסר הגדרה מינית.
הרגשתי כל כך טוב כשגיליתי את זה, שזה לא שאני סתם פוחדת לצאת מהארון או משהו, כי באמת לא היה לי אכפת מהחלק הזה (כבר אמרתי לחברות שלי שאני פאן וההורים שלי אומנם לא יודעים אבל אבא שלי חשב באיזה תקופה שאני לסבית והוא ואמא שלי המשיכו לומר שאם אני יצא עם בן… או בת, זה לא משנה לנו!!! חחחח)
שפשוט נוח לי להיות מי שאני, ואם אני יאהב מישהו או מישהי זה העניין של שניינו בלבד, ושאני יותר מרק נטייה מינית והגדרה (בתקופה שחיפשתי הגדרות הייתי בדיכאון ושנאתי את עצמי ממש אז החלטתי שאני יאהב את מי שאני יאהב ויהיה ללא הגדרה כי אני זה אני וזה עשה לי טוב) ואז חברה טובה שלי שהיא בי גילתה שאני לא סטרייט, ואמרתי לה שאם הייתי צריכה להגדיר הכי קרוב זה פאן אבל אני לא מגדירה את עצמי והיא אמרה לי שאין לי ממה לפחד לצאת. ואז אמרתי לה שאני לא פוחדת, פשוט לא אוהבת הגדרות, והיא אמרה שזה סתם תירוצים…
זה נשמע לכם כמו תירוץ או שאני משלה את עצמי? או שהיא הטועה ויש חוסר הגדרה והיא צריכה להבין את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות