אני סובלת מהפרעת אכילה, חזרתי לטיפול מסודר שוב אחרי 5 שנים ואני צריכה לאכול לפי תפריט וההורים צריכים להשגיח שאני אוכלת, (מה שכשלעצמו משפיל) והתעכבתי לאכול ארוחה מסויימת ואבא שלי אמר לי לאכול כמה פעמים והתעלמתי, ואז הוא התחיל להתעצבן.. מה הבעיה לאכול, מה הבעיה שלי וכו' ושוב התעלמתי כי אני לא באמת יכולה לדבר עם הניאנדרטל הזה, ואז הוא צרח עליי כמו פסיכופת ובכיתי את העיניים שלי החוצה אני בוכה כבר 3 שעות לסירוגין ובכללי בוכה המון בימים האחרונים. והם לא מבינים, אני לא עושה את זה בכוונה, יש לי בבירור בעיה וקשה לי ואני מנסה להשתפר אבל אני לא שולטת בזה, לא ביקשתי להיוולד בטח שלא ככה ולא הבאתי את זה על עצמי, ובואו הפרעות אכילה בדרכ הן תולדה של הורים פסיכים כאלה והם לא מוכנים לקבל את זה וצורחים עליי. הם היו צריכים לקחת בחשבון שהם לא בוחרים את הילדה שלהם מקטלוג ואני לא בדיוק נזר הבריאה, ויש לי אישיות ואת המורכבויות שלי, ואם זה יותר מדי בשבילם אז מה אני כבר יכולה לעשות? מאז ומתמיד השתדלתי ומשתדלת בשבילם, מוציאה ציונים טובים, לא עושה בעיות - אבל אני חלשה בקטע של האוכל, זו נקודת התורפה שלי. בקיצור איך אני מתמודדת עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות