היי, אתחיל ככה, אני בן 18 היום ולאחרונה אני חושב באובססיביות על משהו שעשיתי ביסודי, כן, התנהגתי כמו אידיוט. זה הולך להיות טיפה ארוך אז תהנו (:
יש לי אספרגר, באותה עת (כיתה ו' אם זכרוני לא מטעה), הייתה ילדה שנהייתי כביכול "חבר" שלה מתוך רחמים, נקרא לה דניאל - שם בדוי. לכיתה היה ברור שיש לה משהו, לא בהכרח אוטיזם אבל היה ברור. הייתה לה סייעת, היא התקשתה ללכת ברגל, לא היו לה הרבה חברות בכלל(אפילו המחנכת ניהלה איתנו כמה פעמים שיחה על זה ושאנו צריכים להתחבר אליה וכלום לא עזר). הייתה ילד חנון כזה, נהייתי חבר שלה משני סיבות. הראשונה, גם לי לא היו חברים טובים ביסודי, השנייה, רחמים ורושם. האמת, שאני די מתבייש שהסיבה האחרונה הייתה הסיבה העיקרית שלי.
באחת ההפסקות, הילדים שאלו אותי לגבי ילדה אחרת שעזבה את הבית ספר לפני מספר שנים(נקרא לה שרה - בדוי) ולמה היינו חברים או משהו כזה. אז אמרתי בגלל שהיא אוטיסטית, צריכה עזרה וכל מיני סיבות... לפרוטוקול, כולם אמרו ששרה אוטיסטית למרות שאף אחד לא ידע בוודאות.
באותו זמן שאמרתי את זה, דניאל הסתכלה עליי והייתה נראת ממש עצובה. אני בטוח שהיא חשבה שהתכוונתי עליה.
יום למחרת, כשאבא שלה ליווה אותה לבית ספר(ההורים שלה כל בוקר ליוו אותה לבי"ס וישבו בכיתה עד תחילת השיעור) הוא הסתכל עליי במבט עויין ולחש לה לא לתת לאף אחד להוריד אותה. מאז, בקושי דיברנו ואני בטוח שפגעתי בה ודי זלזלתי בה מתחתילה במערכת חברות הזאת. האבסורד הוא שאני בעצמי, הייתי מאובחן ולא ידעתי.
אין לי מה לעשות, אין לי שום אמצעי ליצירת קשר עימה, אבל איך אפשר לשפר את ההרגשה? זה יושב לי על הלב כבר איזה שש שנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025