אני בת 33, שנים ניסיתי להתחבר לאמא שלי ושתהיה גאה בי, תמיד היא אהבה את אחותי היתי אומרת יותר אבל היא לא אוהבת אותי אז..... יש לי צורך עז לאמא אבל אמא שלי לא אימהית, הבת הגדולה שלי בת 3 פלוס ומעולם לא שמרה עליה לבד, מעולם לא באה אלינו ליותר מחצי שעה, גם כשעברתי הפלה קשה, שקרסתי נפשית היא לא סייעה לי, אני רק חושבת על זה שלזרה מהרחוב היתי עוזרת אם היתה במצבים כאלו, לאחרונה החלטתי לפתוח את הדברים בנועם, אמרתי לה בעדינות שאני מצפה מאמא שתהיה נוכחת יותר, בשיא העדינות כשאני מהלכת בין הטיפות כדי לא לעצבן או לפגוע, ואז היא הסתכלה עלי במבט מלא שנאה והתפוצצה עלי שהיא לא חייבת כלום לאף אחד ושהיא לא תיתן לאף אחד לרכב עליה (נכון היא לא חייבת אבל זו לא שיחה לגיטימית לנהל עם אמא? לבקש?) בקיצור זה נגמר בזה שקמתי להלביש את התינוקת שלי והיא קמה, הלכה, תרקה את הדלת והלכה, אחרי כמה דקות ראיתי שחסמה אותי בכל מדיה אפשרית, הוציאה אותי מהקבוצה של המשפחה ופייר כאב לי כמה ימים ואז פתאום חשתי הקלה שאני לא צריכה להתמודד עם האפליות כל הזמן ועם העקיצות, בהתחלה גם ניסיתי לשלוח אליה שליחים שידברו איתה אבל היא לא רוצה להיות איתי בקשר, זה נורמאלי לחוש הקלה שאמא לא רוצה להיות אתך בקשר? נורמאלי להתנתק מאמא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות