שנה שעברה התחלתי ללמוד תואר.
היה לי מסלול רציתי להיות פסיכולוגית.
היום אני לא רוצה, לא רוצה לעבור את המסלול המטורף הזה של 10 שנים, לא רוצה לטפל באנשים כי אני בעצמי סובלת מדיכאונות אז זה יחזיר אותי לזה כל פעם.
אני מגיעה מבית לא פשוט, אין לי דרך לגור עם ההורים.
אני גרה ליד הלימודים ומקנאה בטירוף באנשים שבחרו תואר חכם יותר
אני מפחדת מאוד מאוד מהעתיד
לא יודעת מה החלומות שלי אבל זה כנראה לא לעבוד במשרד כל היום
המחשבה על זה שלא אמצא את עצמי לאחר הלימודים לא נותנת לי שקט, אני במעין מעגל של טירוף של מחשבות
על מה יהיה ואם כדאי להחליף תואר ולמה, אני מרגישה שאין בי כוחות נפשיים להתחיל תואר מחדש.
אני לא ישנה טוב בלילה, קמה באמצע הלילה, לא אוכלת, יש לי לחצים בחזה… בוכה כל היום..
יש המון אנשים שלומדים איתי בתואר או בתארים עוד יותר כלליים והם מאושרים ורואים את הטוב
ואני רואה רק שחור ולחץ וחרדה
בכלל רציתי ללמוד בישול מקצועי אבל נרשמתי לתואר כי רציתי יציבות. (דבר שבכלל לא קיים)
בסיום התואר שלי אני מניחה שאו שאחפש חברה טובה לעבוד בה במשאבי אנוש ומשם להתקדם, או שאקח קורס של הסבת אקדמאיים להייטק..
דיברתי עם פסיכולוגית תעסוקתית והיא אמרה שבגלל שאני בדיכאון אני לא רואה את הטוב ושאוכל להסתדר לאחר התואר.
בא לי בכלל עבודה שאפשר לעבוד בה גם מהבית.. אולי להיות עצמאית.
בבקשה תרגיעו אותי ותגידו לי שיש דרך להתקדם ולהצליח גם אם לא הלכתי לאיזה תואר מפוצץ בהנדסה או משפטים
קשה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות