יש לי חבר שאני מכיר כבר כמה שנים טובות. הוא בחור ממש נחמד, קצת יותר מבוגר ממני. הוא גרוש יחסית טרי ונחשב לבחור לעניין - הוא לומד לתואר שני ובצבא הוא עשה שירות קרבי מלא בצנחנים.
כיף לי מאוד להסתובב איתו ביחד ולצחוק איתו, הבעיה היא שיש לו דעות מאוד קיצוניות והוא אומר אותם לפני כולם. למשל, הגענו לדבר על הומואים והוא אמר שאין דבר כזה שמישהו באמת נולד הומו, "זה הכל עניין של חינוך לקוי". ואז הוא פשוט הסביר שאם היה לו ילד והוא היה הומו אז הוא פשוט היה מכה אותו יום ולילה עד שהוא היה מפסיק להיות הומו או לפחות לא מדבר על זה.
אחר כך דיברנו על דיכאון והוא אמר שדיכאון ופסיכולוגים זו סתם המצאה של אנשים חלשים שמחפשים לבזבז זמן וכסף. שוב הוא נכנס לקטע של "חינוך לקוי" והתחיל להגיד לכל מי שהיה לידנו שאם היה לו ילד בדיכאון הוא פשוט היה כולא אותו בצינוק לכמה ימים, לא נותן לו אכול, מכה אותו וככה הילד היה "לומד" מה זה דיכאון באמת והיה "מתרפא".
אין לי בכלל בעיה עם הומואים ולסביות, ואין לי בעיה עם אנשים שסובלים מדיכאון. העניין הוא שהחבר הזה שלי אומר את הכל בפנים בלי מסננים וזה מעצבן ומביך. חברים אחרים שלי שאלו אותי אחרי זה בצד הם הכל בסדר אצלו והייתי ממש מבוייש. אין אצלו דבר כזה שנקרא "פוליטקלי קורקט" והוא מתחשב רק בדעות הקיצוניות שלו ובמה שהוא למד בבית או חושב בעצמו.
איך להסביר לו שהוא עושה פדיחות ומדבר לא לעניין?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025