היי,
אני בכיתה י'.
אמנם כבר רשמתי על משהו כזה פה בעבר...
אבל הפסקתי להאמין באנשים.. כמה שאני מנסה.
לדבר, להתחבר ואני מתחברת בקלות למזלי ולצערי לפעמים.
אני הרבה מתחרפנת מאיך שהעולם הזה עובד היום...
הרשתות החברתיות, הפרובוקציות, השפת דיבור ה"זולה", הפשוטה, צורת הדיבור והסקסיזם או איך שתקראו לזה.
זה נראה לי מאוד רדוד...
חסר צבע.. גיוון.
בכללי קשה לי להכיר אנשים. מרגיש לי שאין עוד אנשים
שהם קצת לא ערסים, מכורים לרשתות החברתיות, שטחיים, הופכים כל דבר למשהו מיני ומתעסקים בזה בעיקר כמחשבה שהם מגניבים.
גם אני חשבתי בעבר שהם "מגניבים", קולים ובגלל זה הם מדברים על דברים כאלו וזה אומר שהם מבוגרים, חזקים וזה.
אבל זו קלישאה. עם הגיל אתה מתבגר ומבין שחלק מהחיים זה שקר.
אבל רוב האנשים מסביבי די התדרדרו בגילאים האלו.
כל האופי שלהם, הצורת התנהגות שלהם היא תואמת לצורה של חבריהם שבאותו הגיל שלהם ולמי ולמה שהם חשופים אליו באינטרנט וברשתות החברתיות.
אף אחד לא נולד ככה.... אבל איכשהו הרוב נהפכים לטיפוסים כאלו מרדנים או ערסים או שטחיים או מנסים לחקות אחרים או רדודים ומדברים בשפה דלה.
רציתי לשאול מה אתם חושבים על מה שהזכרתי פה?
האם אתם מבינים לאיזה טייפ של אנשים התכוונתי. שום דבר פה הוא לא אישי.
אני מדברת בכללי.
האם מתישהו יצא לכם לחשוב על זה,?
האם אתם מותשים מהדיבור וההחפצה של הנוער היום?
האם אתם מזדהים עם משהו שציינתי, אתם כמוני בעניין?
אני באמת מיואשת.. מלהתמודד עם סוג האנשים האלו, אני לא אסתדר בחיים עם טיפוסים כאלו, הייתה לי חברה כזו... בסופו של דבר ניתקתי איתה קשר, גם ככה לא ממש היה לי טוב בחברתה. זה פחות מה שאני מחפשת באנשים. יש אופק הרבה יותר רחב ממה שנמצא לך מול המסך.. יש קצת עומק, דימיון, מחשבות שונות ואפשרות לגיוון. אני לא בטוחה אם יש אנשים כמוני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות