גם אני וגם בן הזוג מאוד עסוקים במהלך השבוע בלימודים ועבודה
סופי שבוע (ימי חמישי, אנחנו שומרי שבת) זה בערך הזמן היחיד ששנינו פנויים להיות ביחד.
בזמן האחרון החברים שלו מהעבודה יוצאים באופן קבוע כל חמישי לסנוקר ושתיה, ולפעמים גם בלילות במהלך השבוע.
הוא הציע לי להצטרף אם אני רוצה אבל אלו אנשים שאני לא מכירה ואווירה שלא כל כך נעימה לי.
כשדיברנו על זה הוא אמר שהוא יעשה מאמץ, והוא יוצא פחות מפעם, אבל עדיין להישאר לבד בימי חמישי גורם לי להרגיש בודדה מאוד. חברות שלי יוצאות עם בני הזוג שלהן ורק בן הזוג שלי איננו, ובתכלס אין לי עם מי לבלות את הזמן הזה.
מצד אחד אני מבינה שזה כיף לו להיות גם עם חברים לפעמים אבל זה הערב היחיד בשבוע שאשכרה אפשר ליהנות עד מאוחר, לעשות דאבל דייטים, וסתם להיות ביחד באמת.
אני מרגישה שאני לא בעדיפות ראשונה וזה גורם לי להרגיש ממש מגעיל.
אני עצובה מזה הרבה ואני נוסעת לישון אצל המשפחה שלי כשהוא הולך, כי הוא חוזר ב12-1 בלילה, מה שגורם לנו גם לריב כי הוא מתבאס שאני עוזבת את הבית.
אני לא איזה בחורה שאובססיבית לבן זוג שלה אבל סופי שבוע זה משהו שמרגיש לי ששייך לזוג ורע לי עם זה שאני צריכה להרגיש שזה אני וחברים שלו שמתחרים על אותה משבצת.
אני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב לסיטואציה, ולפעמים למרות שאנחנו בשלב מתקדם של מערכת היחסים שלנו זה גורם לי לתהות אם אני במקום מספיק גבוה אצלו ברשימת עדיפויות, וכמה אכפת לו ממני.
אני עצובה ומבואסת וביום חמישי האחרון שהיה ממש הרגשתי שלא ראיתי אותו כמעט באותו שבוע ולא הבנתי איך לא אכפת לו והוא עדיין יוצא.
תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות