אני התחלתי כיתה ז ואני בכיתה של החכמים של מצוינות שזו כביכול הכיתה של החנונים ככה כולם קוראים לכיתה הזאת.. אף אחד לא אוהב אותי יש לי כמה חברים מהכיתה הקודמת ביסודי שהם כרגע בכיתות אחרות ולא בשלי שגם הם בקושי שמים עליי ומתחילים להתעלם ממני כשאני שואלת אותם אם הם רוצים להיפגש.. ממש קשה לי בעניין החברתי הזה כי אני רואה את כולם יוצאים ביחד בלילה וצוחקים ונהנים ועושים את כל הדברים האלה שגם אני רוצה לעשות.. אבל בגלל הכיתה שאני נמצאת בה והמראה שלי וההתנהגות שלי כולם חושבים שאני חנונית ולאף אחד לא אכפת ממני ולא רוצה איתי קשר.. גם הלימודים ועוד דברים מקשים עליי עוד יותר בעניין החברתי כי גם אין לי זמן לצאת.. בכיתה החדשה שלי של ה"חנונים" יש כמה בנות שהן כיביכול במקובלים ואוהבים אותן ואני מנסה ורוצה להתחבר איתן ושהן יאהבו אותי ושאני יהפוך לחברה טובה שלהן אבל זה לא ממש מצליח לי ולא נראה שהן רוצות בשבילן אני פשוט ילדה מהכיתה.. ובנוסף רבתי בעבר עם כמה ילדים שהם מהמקובלים ואחת מהן שהייתה החברה הכי טובה שלי ועכשיו לא רוצה להיות חברה שלי (ניסיתי לסדר את העניינים איתה ולא הצליח..) אני ממש מתגעגעת לפעם לכיתה שלי ביסודי שם אהבו אותי ולא חשבו שאני חנונית ופתאום כל הילדים שהיו איתי בכיתה ביסודי ועכשיו כבר לא אומרים וחושבים שאני חנונית..ואני לא רוצה להצטייר ככה אני לא מבינה למה הם תופסים ממני חנונית כל כך כי אני באמת לא כזאת!! זה שאני מוציאה ציונים טובים לא אומר שאני חנונית וזה שבדרך כלל לא רואים אותי בבית ספר מקללת ומתלבשת כמו שאר הבנות ומתאפרת או שמה שמלות ועושה ציפורניים ופנים ובייביליס ומחליק..ומכירה את כל השירים המזרחיים.. כי אני לא אוהבת ללמוד גם לי קשה וגם אני שונאת את זה..! וגם אם אני כן חנונית אני עדיין לא רוצה להיות כזאת כי הם לא אוהבים חנונים.. וואלה לא אכפת להיות חנונית אבל שפשוט יאהבו אותי כל המקובלים או לפחות לא כולם.. מצדי לפחות החברה הכי טובה שלי לשעבר שהיא כאילו ממש מקובלת..בקיצור ממש קשה לי בעניין הזה ואני לא יודעת מה לעשות.. גם אני רוצה חברים וגם אני רוצה לצאת ולהיות מקובלת כמוהם..! במה אני שונה!?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות