היי לכולם, אני בת 26 יש לי עוד אח אחד חייל.
כרגע אני באבטלה ולכן רוב הזמן בבית וסביב ההורים שלי כי אני גרה איתם עדיין. חשוב לי לציין שזה כבר תקופה די ארוכה (כמה שנים טובות) שהאינטראקציה שלי איתם היא שיחות ריקות מתוכן ומשעממות, ומרגישה שאני יכולה לנסוע נסיעה שלמה באוטו עם אחד מהם ופשוט לשתוק במשך כל הנסיעה, אותו דבר עם אחי. אין לנו נושאי שיחה, אין לנו קירבה של אחים שדואגים ואכפת להם אחד מהשני, וההורים שלי בעיקר מתעסקים בלדבר אחד עם השני ולא איתי.
כל השיחות ביניהם גם אותו דבר והשגרה שלהם פשוט משעממת. אני יכולה לשבת יום שלם בחדר ולא לצאת לסלון כי אני יודעת שזה לא באמת משנה אם אני איתם או לא אני אשב בסלון והם יתעלמו ממני. היחס שלהם כלפי אח שלי שונה מהיחס אליי, החיבה והאהבה אליו היא 100% יותר ממני, תמיד הם יורידו אותי מדברים שאני רוצה לעשות כמו לקנות רכב, לעשות ניתוח הסרת משקפיים, לטוס לחו"ל עם חברות וכו'...משעמם לי איתם בבית, (ובלי קשר לזה שאני לא עובדת), רוצה כבר להשכיר דירה לבד אבל בגלל שלא עובדת כרגע אני לא עושה את זה.
כל הזמן דואגים להגיד לי שאני עצבנית כי אני עונה בתוקפנות וזה רק כי השיחות איתם לשווא ואני יודעת שאין טעם לענות כשהם קוראים לי כי תמיד זה בשביל עזרה בבית. מדי פעם יש ארוחות צהריים בשישי שאחי חוזר מהבסיס ששלושתם אוכלים ביחד ואפילו הם לאא טורחים לקרוא לי.. למה זה ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות