כשהייתי קטנה, אמי נפטרה ולכן אבא שלי היה צריך לגדל את המשפחה, ואני ואחיי הגדולים עזרנו בעבודות הבית.
תמיד היה לי יותר מורכב במשפחה, אבל בשנה שעברה זה התפרץ.
אם אני רוצה להזמין חברות הביתה, אני צריכה לנקות את הבית, כי הוא מלוכלך.
יש לאבי 25 ימי חופש בשנה, הוא לא בזבז יום אחד עלי.
אבא שלי התחיל לצעוק עלי סתם, בגלל שטויות כגון ציון 85 בספורט או כוס שוקו שנשפכה.
הוא צעק עלי כל כך הרבה, שהיו תקופות שהערכה העצמית שלי ירדה פי 2, וכל פעם שנכנסתי לבית נעשיתי עצובה.
הרבה פעמים, אני מנסה לדבר ואבא שלי צעק עלי כי פתחתי את הפה, ואם ניסיתי להתווכח הוא שלח אותי לחדר שלי.
ואם זה לא מספיק, אבא שלי מדי פעם זורק הערות שמעליבות אותי, כמו שאם יש לי שאלה שאני מתקשה בה באלגברה, הוא יאמר "מה, זאת שאלה קלה", או אם אני לא אעזור בשמחת כלה, כי דוחים את עזרתי, הוא יאמר שאני צריכה ללמוד מחברותי, וש*הן* ילדות טובות.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, ואני אשמח לייעוץ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות