הפסקתי לקחת גלולות לפני חצי שנה בערך, מאז אני חרמנית כל היום מסוגלת לעשות פעמיים ביום, כל יום. אם לא יותר. בן הזוג שלי בן 31
ובן הזוג שלי בוא נאמר שכל פעם איתו אני לא מספיקה להגיד מיסיסיפי והוא כבר גומר בלי שהבנתי איך, עוד לא התחלנו,
אני לא מהיוזמות סקס, לדעתי זה משהו שצריך לבוא מהגבר, אני יכולה מידי פעם ללטף אותו ולחרמן אותו ואז הוא יתחיל להתעורר אבל לרב הוא היוזם והסקס הקצר הזה לא מספיק לי, אני גם 95 אחוז מהפעמים אני לא גומרת זה רק הוא, הייתה תקופה שהייתי גומרת איתו אבל הוא כאילו הפסיק להשקיע וכשהוא רואה שזה לוקח לי יותר מידי זמן (כי מה לעשות אני צריכה ריכוז) אז הוא מתייאש ופשוט גומר והולכים לישון או מדברים כזה קצת שיחות נפש לפני השינה ואני משחקת אותה שהכל רגיל ופה זה נגמר.
או שאני פתאום קמה בבוקר עצבנית והוא לא מבין למה ומה יש לי, זה הכל מזה.
אני צריכה הרבה יחס ותשומת לב והוא אדיש למות.
זה מתסכל ממש אני מגיעה למצב שאני מפנטזת על האקס ועל מה שהיה לי איתו מבחינה מינית וזה שמיים וארץ.
או שאני מאוננת בזמן שיש לי בן זוג ואני גרה איתו באותו הבית. זה משהו שלא אמור לקרות מבחינה טבעית הוא חושב שזה מספיק לי ושאני מסופקת ואני רחוקה מזה. היחיד שמסופק פה זה הוא.
בשורה תחתונה הגבר שלי לא מספק אותי, אני מתוסכלת וכשאני חושבת על חתונה איתו בעתיד אני מתחילה לבכות כי לא באלי שככה חיי המין שלי יראו ולא רוצה בסוף להגיע למצב חס וחלילה של בגידה כי אני לא יכולה להמשיך ככה, ככל שהזמן עובר זה גם רק מתעצם, המחשבות ועוד פעם רק הוא גמר? מה אני לא מספיק חשובה לו? מה אני לא שווה מספיק? לא מושכת מספיק?
אני נראת ממש טוב אני יודעת שזה לא זה אבל הוא גורם לי לחשוב/ להרגיש ככה.
חייבת גבר ליידי שיעשה אותי וישקיע בי גם בחדר המיטות ומחוצה לו.
ובלי קשר אנחנו רבים מלא בזמן האחרון אבל אני אוהבת אותו לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות