אני וחברה שלי (בת16) ביחד קצת יותר מחצי שנה, כבר בתחילת הקשר ראיתי את זה, אמא שלה לא מאה, מאוחר יותר גיליתי שגם האבא. מצד האמא הבעיה מתבטאת בשתלטנות מגוכחת וילדותיות, האבא לחלוטין מנותק, ושניהם מקפחים את אחיה הגדול, שזו לא בעיה כל כך רצינית בפני עצמה, אבל בהתחשב במצב זו זריעת מלח גס על הפצעים. למשל נושא שעות החזרה הביתה, מבחינת האמא, אם לא עושים משהו, אין סיבה להיות מחוץ לבית, ואם זה משהו שאפשר לעשות בבית, גם איו סיבה לעשות מחוץ לבית. כלומר, *כל פעם* שאני נפגש עם חברה שלי, תגיע שיחה מאמא שלה באיזשהו שלב שתשאל איפה היא ומה היא עושה, אם התשובה תהיה "רואים סרט" אמא שלה תבקש לדעת עוד כמה זמן הוא נגמר, ותדרוש שתהיה בבית רבע שעה אחרי. אם התשובה תהיה "עושים מתמטיקה" אמא שלה תגיד שאפשר לעשות את זה בבית ושתגיעי הביתה בבקשה. אם התשובה תהיה מכינים עוגיות, "למה לא בבית?". "סתם מדברים" זו מן הסתם לא אופציה, כי אלוהים יודע למה. לי זה לא כל כך נורא, אמא שלה טרחנית בטירוף, אבל אני יכול להתמודד עם זה. אבל חברה שלי שחיה כל החיים תחת משטר דיקטטורי, מתחילה לאבד את זה. עכשיו אבא שלה, הוא גם מטורלל, רק היום, אחרי שרבה עם אמא שלה שנאלצה לעזוב באמצע, היא ישבה ובכתה את הדמעות שלה לתוך כערה. כשאבא שלה חזר הביתה, היא הושיטה לו, *כערה מלאה בדמעות שלה*, אז הוא לקח אותה, הניח אותה במקום אחר, והלך. עכשיו חשוב לי לציין, שני ההורים שלה דווקא אנשים טובים, אמא שלה אדם עקרוני עם ערכים, שפשוט לא יכול לראות מישהו סובל, במיוחד לא הבת שלו, ולכן מגבילה לה את החופש להחריד, כדי שלא תיפגע, בלי להבין מה היא עושה (שעות חזרה, לדחוף יותר אוכל לצלחת ממה שהיא מסוגלת לאכול, כמות מוגזמת של תוספי תזונה, בחירת בגדים ועוד הרבה הרבה דברים ספציפיים שאין לפרט) ואבא שלה בן אדם מאוד חביב, פשוט מנותק, טיפה מכור לאלכוהול ועם קצת בעיות זעם, וגם לא עוזר שהוא לא דובר עברית, ושבבית, הרבה פעמים לא דוברים את השפה שלו כשהוא נוכח.
אני כאן כדי לשאול, ילדים להורים קשוחים, מה הטיפים שלכם לחברה שלי, ואנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, איך אני יכול לעזור לה מהצד?
(אני ביחסים סבירים+ עם ההורים שלה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות