אני במסלול אקדמי בלשון באוניברסיטת תל אביב. עברתי מכינה ושני קורסים, ואותם לא אצטרך לעבור שוב בעתיד.
קיבלתי בהם ציונים יפים, הממוצע שלי עד כה הוא 95.
היום קראתי מעט על הקורסים שיש לעשות בשנה א' לתואר הראשון, והאמת שלא כולם כאלה מעניינים, ומקצתם נשמעים קשים, כמו תורת הצורות במקרא.
הלשון העברית מרתקת אותי ואני אוהב לדבר ולכתוב בה, אך איני יודע עד כמה זה יכול להועיל בחיי ואם יש לזה משמעות כלשהי.
משמות היא עניין אחר, אך לפעמים עולות לראשי תהיות על משמעות החיים ואם יש טעם לעסוק בעברית. זה נושא אחר שלא אדבר עליו כרגע, ברם המסקנה היא שחבל לבזבז את החיים בתהיות וכדאי להתעסק במה שמעניין אותך.
אני גם מאוכזב שקיבלתי בקורס הקודם 88, הרי יותר איני עומד בתנאים לקבלת תואר בהצטיינות (שאחד מהתנאים שלו הוא לקבל מעל 90 בכל הקורסים, אבל זה לֶעתיד).
כלומר עכשיו אין לי סיכוי לקבל תעודת הצטיינות בעתיד משום שבקורס אחד קיבלתי פחות מ־90, וזה מעיק עליי משום־מה.
כל מי שמכיר אותי יודע שהעברית היא חלק ממני, אני חושב כך.
מה לעשות שלא הכול מעניין אותי. סליחה, אבל לא אכפת לי מטקסטים מתקופת התנאים! כשחושבים על זה לעומק, אפשר להתעניין בזה ואולי אני באמת אתעניין. ברם זה נשמע קשה, בטח גם התשובות במבחן תצטרכנה להיות ארוכות, אבל זו בעיה מינורית, זה כך גם בבית הספר.
היום תהיתי אם לשון הוא התחום שאני מתאים בו.
איך להירגע מכל זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות