אני ואמא שלי לא מדברות והיא לא מראה חשק לחזור לדבר ורק כועסת,איך לשקם את היחסים?

אז קודם כל ככה, יש לי בן זוג כחצי שנה שאמא שלי והמשפחה מכירים הוא היה אצלנו ואמא מאוד אהבה אותו בהתחלה.
לאחרונה, היא התחילה לריב איתי עליו המון למרות שהוא באמת מקסים והבחור הכי טוב שאפשר להביא הביתה. אמא שלי ואבא שלי הם מאוד מאוד פרימיטיביים. מבחינתם אין דבר כזה לצאת עם בחור יותר מכמה חודשים מבלי להתארס, אין דבר כזה לישון אחד אצל השני, אין דבר כזה לטוס ביחד, ועוד דברים הזויים. היא טוענת שאני נמצאת איתו המון ובהתחלה שהיא אמרה את זה ניסיתי לכבד ולהיות קצת יותר בבית ולעזור כי בהתחלה היא אמרה שזאת הבעיה.. לאחר מכן הבנתי שזה הרבה יותר עמוק, כל יום היא הייתה רבה איתי כשהייתי חוזרת והיו מתייחסים אליי כמו זרה בבית חוץ מאח שלי שבאמת בלעדיו לא יודעת מה הייתי עושנ . יש לציין שאח שלי גדול ממני בשנתיים וגם לו יש בת זוג שהוא ישן איתה ונסע איתה גם לחופשה אבל לו לא עושים את אותו הסרט בכלל. בקיצור, הריב הכי גדול שלנו היה לפני שבועיים שרבנו וזה היה מלווה בצעקות ואני בן אדם שאף פעם אף פעם לא צועק במיוחד לא על ההורים, אציין שהיא התחילה עם הצעקות וזה היה יום שישי שחזרתי בצהריים כדי לעזור בבית, ואחרי הריב פשוט חזרתי לחדר ובכיתי , היה לי התקף שלא יכולתי לעצור ורק אח שלי והבן זוג שלי הצליחו להרגיע אותי וגם זה אחרי שעתיים אם לא יותר. מאז אנחנו לא מדברות בכלל, אני ניסיתי לגשת אלייה אחרי שבוע שלא דיברנו כי יום אחרי הם נסעו לחופשה ורציתי שהם יסעו בטוב והיא פשוט אמרה לי שמצידה אני יכולה לעבור לגור אצלו ולקחת את הדברים שלי מהבית כי אנחנו מתנהגים כמו נשואים גם ככה, ובין היתר אמרה עוד הרבה דברים קשים, ואני הכי ניסיתי לכבד ולדבר יפה וכשהבנתי שאין עם מי לדבר פשוט יצאתי מהחדר כדי לא להגיד דברים שאתחרט עליהם.
אני מאוד נפגעתי ובכיתי המון כי אני באמת משתדלת להיות בבית, לעזור ואחרי כל הריב הזה אני פשוט מרגישה לא אני כשאני בבית, רק בא לי לבכות מהמחשבה שלאמא שלי לא אכפת ממני.בן זוג שלי גם מאוד נפגע ונכון לעכשיו הוא לא רוצה להגיע אליי הביתה ולהיפגש איתם.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, בחיים לא חשבתי שזה יגיע למצב הזה שהיא לא מדברת איתי שבועיים למרות שניסיתי לגשת כמה פעמים. אני באמת מרגישה כמו זרה, וזה תחושה נוראית..