היי לכולם. אני בת 25,עתידה להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הקרובה (תואר יחסית נחשק שדרש ממני כמה שנים של השקעה מקדימה לצורך שיפור הנתונים ההתחלתיים שלי). יש לי בן זוג בן 31 כבר מעל ל-5 שנים. הוא אינטילגנט, חכם, מצחיק ומכבד. מאז ומתמיד היה לי חשוב שבן הזוג שלי יהיה שאפתן,פעיל,אמביציוני. ולצערי הוא לא. בתחילת הקשר שלנו הוא עבר כמלגזן במפעל כמה שנים, והתפטר. לאחר שהוא התפטר,הוא למד קורס שארך חצי שנה בערך בתחום ההייטק, ומאז הוא סוג של מחפש את עצמו (לא עובד כבר מעל לשנה). כשהכרנו הייתי צעירה, הראש שלי לא היה בלימודים ולכן גם לא ייחסתי למצב חשיבות. עם השנים, הבנתי שזה ממש מפריע לי. ניסיתי לתת לזה הזדמנות ובאמת לנסות להתעלם ולתת לו את הזמן לגלות את עצמו בגלל שבאמת מדובר בבן זוג מדהים!! אבל בזמן שהוא ״מחפש את עצמו״ הוא לא עושה שום דבר. לא פעיל, לא מנצל את הזמן שלו בכלל, וזה משגע אותי. הוא יכול לשחק כל היום במחשב או לראות טלוויזיה, וזה כל כך שונה ממני. זה מעצבן אותי לראות אותו בחוסר מעש. הוא מודע לזה שזה מפריע לי,אבל בכל מקרה אני ממש משתדלת לא להעלות את הנושא. חשוב לי מאוד יציבות כלכלית, וכמובן שלא הייתי רוצה שבן הזוג שלי או אני נצטרך לקרוע את עצמנו בעבודת כפיים בשעות לא שעות. באתי ממשפחה דלת אמצעים, ולכן חשוב לי באמת לעשות הכל כדי לתת לילדים שלי את המקסימום שאוכל בלי להרגיש שאני נקרעת בשביל זה נפשית או פיזית. מה עושים? איך גורמים למצב להשתנות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות