אני אחרי לידה ופתאום הבנתי שהזוגיות שלי לא טובה וחד צדדית, איך נפרדים ככה?

היי לכם,
אני חצי שנה אחרי לידה ופתאום הבנתי כמה הזוגיות שלי לא טובה וחד צדדית.
אני נותנת לבן הזוג את הנשמה, תמיד הוא מקבל ממני מתנות,מחמאות ואני תמיד הגב שלו בכל נושא ודבר.
אבל כשמדובר בי זה בדיוק ההפך..
לדוגמא שקשה לי בעבודה אז במקום לעודד אותי הוא אומר לי שהעבודה הזאת יותר מידי בשבילי ואני צריכה למצוא משהו יותר פשוט כמו מוכרת בחנות בגדים יש לי עבודה במעמד בכיר בארגון מאוד ידוע וטוב,כשהייתי בהריון אהבתי לאכול דברים מתוקים והוא העיר לי על זה למרות שזה היה בלתי נשלט בגלל ההורמונים ובכלל לא אכלתי הרבה, בימי אהבהיום שנהיום האישהימי הולדת הוא מביא לי אולי בלון קטן ,כמה פרחים ולפעמים כמה שטרות למרות שאמרתי לו המון פעמים שאני מעדיפה מתנה קטנה מהלב וברכה ושזה הרבה יותר משמעותי עבורי.
הוא לא מסתדר באף עבודה ותמיד מתפטר ומנסה להקים עסקים ואני עומדת מאחוריו ואפילו למדתי בשבילו בניית אתרים, איך לעשות קידום בגוגל וממש תמכתי בו למרות שלפעמים הרעיונות שלו היו מופרכים אבל האמנתי בו וביכולות שלו ורציתי שיצליח ואפילו הקמתי לו משרד קטן בבית עם מחשב טוב וכיסא אורתופדי שירגיש בנוח לעבוד ולהקים עסק .
כשאין לו עבודה אני מפרסמת עבורו את הקורות חיים שלו,דואגת שילך לראיונות וממש תומכת בו.
אני דוחפת אותו לתזונה בריאה,דואגת שיהיה לו הכל והוא לא כ"כ דואג שלי יהיה את הצרכים שלי.
למשל עכשיו אני ללא הכנסה ולא יכולה להרשות לעצמי לעשות ציפורניים,גבות,שיער וכו וכשאמרתי לו את זה הוא לא הציע עזרה כי אין לו אף פעם מספיק כסף.
הוא סך הכל בן אדם טוב אבל אני לא יכולה לחיות ככה יותר,הוא תמיד מסבך אותי בחריגות בחשבון בנק,אני משלמת על הרכב שלו שכירות כל חודש ,המצב הכלכלי שלי על הפנים ועכשיו שיש לי את התינוק אני רוצה לראות עולם,לחיותבשבילו ,לבנות לי ולו עתיד טוב ונכון ועם הבן זוג אני לא רואה איך זה יתקדם מפה.
אני בחורה חכמה, משכילה ומוכנה לקבל ולתת אהבה ואיתו אני מרגישה שאני לא מקבלת את זה.
יש לי חששות כי אני עם תינוק בן חצי שנה ואם אני עוזבת אותו אני אצטרך לחזור לגור עם אמא שלי וזה אומר לעבור עיר ולוותר על העבודה הקיימת כי לבד לא אוכל להשכיר דירה, לשלם לגן ולצרכים שלי ושל התינוק.
וגם אני לא מסתדרת עם אצא שלי ועברתי הרבה התעללויות בבית שלה וזה ממש טריגר עבורי לגור שם,אני מרגישה מועקה ענקית על הלב רק על המחשבה לעזוב לשם.
הבן זוג לפחות מרוויח כמה אלפי שקלים בודדים ואני בינתיים מרוקנת חסכונות שלי ושל התינוק ובעיקר מתקיימת מקצבת נכות חלקית כי הבן זוג לא מסתדר בשום מקום עבודה.
בנוסף לכל אני מתמודד עם מחלה נפשית שמקשה עליי לפעמים לתפקד והעבודה הקיימת נוחה לי כי יש לי ימי חופש רבים לימים אני לא יכולה נפשית לעבוד.
אני מרגישה אבודה, זקוקה כ"כ לעזרה ותמיכה ואין לי ממי לקבל אותה.
איך אפשר לעזוב אותו בצורה יפה ומכבדת וגם לקבל תמיכה ועזרה בבניית החיים שלי ושל בני?
אני ממש זקוקה לסביבה תומכת ועזרה ואני כבר לא יודעת מה לעשות. להמשיך לחיות ככה איתו זה ממש כלא עבורי.