היי אקסלפיפול :
אז ככה, אני אני באושר לגבר הכי מדהים בעולם כבר שנה, בזוגיות איתו שלוש שנים
בשנים שהיינו יחד תמיד היו לי מצבי רוח, אפ אנד דאון כל הזמן, מועקות שבאות והולכות, התקפי כעס לפעמים או תגובות שהן ממש לא בפרופורציות למה שקורה, גם העבודה שלי אינטנסיבית וקשה לי וגם אני באופי שלי לפעמים ביקורתית כעסנית וחמת מזג וזה פוגע, יש לי בעל כמו שאמרתי שהוא מדהים ובן אדם זהב, הוא באמת מסוג האנשים שתמיד מכבדים ומתנהגים יפה, ודווקא אני הבעייתית מבינינו וזה כואב לי מאוד,
לפעמים אנחנו רבים או מתווכחים ואני תמיד זו שתתחיל את זה וזו שאחראית לזה והכל בגלל המצבי רוח שלי
וקשה לי עם זה מאוד, כל הזמן אני או עם מצפון, או עצבנית ועושה משהו שאצער עליו, או שמחה והכל טוב. לא מגיע לבעלי להיות מושפע מזה אבל זה המצב ואני פוגעת בו ולא תמיד שולטת על עצמי ונוהגת באימפוליסיביות. מודעת למגרעותיי וזה באמת כואב.
בלי קשר, קשה לי לחיות ככה, לפעמים קמה עם מועקה, וצריכה לתפקד בעבודה שדורשת ממני המון אינטרקציות עם אנשים ובתפקיד ייצוגי שבו אני צריכה להיות תמיד מחויכת ואנרגטית. מרגישה שחצי מהזמן יש לי תחושת הרגשה של רגשות שליליים שלא מקבלים ביטוי, או מקבלים ביטוי בנוכחות בעלי.
אני חושבת לקחת כדורים ומביננ שמשהו לא תקין וזה פוגע בי ובזוגיות אך בעלי ממש אנטי לזה, הוא חושב שזה מיועד למשוגעים, הוא בחור תמים ולא מבין בנושא יותר מדי, להגיד לידו את המילה פסיכיאטר מעלה אצלו המון קונוטציות שליליות, ואני גם חוששת שזה יפגע בתדמית שלי מולו, שיחשוב שאני משוגעת או חלשה, או בעייתית, ולכן אני לא לוקחת,
אני גם אמורה להכנס להריון וחוששת שאצרך להפסיק ואהיה תלויה בזה.
לשקר לו ולהסתיר זו לא אופציה בחיי נישואין כה אינטנסיביים וקרובים. אשמח לדעת מה אתם ממליצים לעשות? האם מישהו חווה משהו דומה?
מדובר בנושא כאוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות