אז בקצרה, האקסית שלי נפרדה ממני לפני חודש אחרי שנה וחצי ביחד. היינו כל הזמן ביחד ותמיד דיברנו והיא תמיד הייתה הכי אוהבת שיש וגם אני והיינו מאוהבים אחד בשנייה בטירוף והיה ברור לנו שבשנייה שהיא משתחררת אנחנו עוברים לגור ביחד וכבר דיברנו על איך יראה הבית שלנו והחתונה שלנו הכל. הייתה בינינו אהבה מדהימה והיא פשוט יום אחד בהיר התקשרה אליי וסיימה הכל. היא אמרה שזה לא אשמתי ולא היה משהו שיכולתי לעשות לגבי זה אבל זה רק היא והיא לא מאושרת ורוצה הפסקה. היא אמרה לי שהיא עדיין אוהבת אותי וזה כל כך קשה לשמוע דבר כזה ועוד יותר לא מקל עליי להמשיך הלאה. מאז ניסיתי לדבר איתה אבל היא חסמה אותי בכל מקום אפשרי. אני לא רוצה לשלוח לה יותר הודעות כי היא ביקשה שקט ולכבד אותה ולא לשלוח הודעות גם למשפחה שלה. מחקתי את כל ההודעות והתמונות המשותפות, זרקתי את כל המזכרות וכל מה שצריך בשביל לנסות לשכוח. אבל אני בדיכאון כבר חודש וכל יום זה רק אני והמחשבות עלייה איך נהננו ביחד בחו"ל, איך היא תמיד רצתה להיות איתי כל הזמן, איך היא הכירה אותי להורים שלה שאני הראשון שהיא עשתה את זה והיא בכללי הייתה הראשונה שלי להכל. כל יום מחדש אני מתפלל שהיא תשלח לי הודעה שהיא רוצה לחזור ואני לא מצליח להשלים עם העובדה שאנחנו כבר לא מדברים וכמו שתי זרים. ניסיתי להתחיל עם כמה אחרות הורדתי אפליקציות הכרויות אבל אני לא מצליח לדבר עם אף אחת כי כל מה שאני רוצה זה אותה. היא בראש שלי 24 7 ואני לא מצליח לנער את המחשבה שזה נגמר וכל יום זה סיוט בשבילי שאני רק מחכה לה. קשה לי כבר בחיים, כל מה שאני חושב זה מה עובר עליה, אם אולי יום אחד היא תשלח הודעה או תרצה לחזור, היא אמרה שהיא לא רוצה זוגיות כרגע אבל בלעדיה אני מרגיש שאין לי חשק לחיים יותר. אני לא מסוגל להיות לבד אני לא אוהב את עצמי לבד ותמיד אני מדמיין סיטואציות שהיא חוזרת אליי ואנחנו משלימים, אני חולם על זה גם בלילות מה שלא נותן לי מנוחה, אני הולך לראיונות עבודה עם חיוך מזויף על הפנים ומקשיב למראיין אבל כל מה שאני חושב עליו זה עליה. נמאס לי לחיות ככה ואני מרגיש ממש במצוקה נפשית כבר ולא מצליח למצוא שקט. ניסיתי לדבר עם סוג של פסיכולוגית והיא אמרה שבטוח היה לאקסית שלי בעיות נפשיות ועדיף לי בלעדיה ואני מבין את זה אבל אני לא מצליח לשחרר ממנה ואני לא רוצה אף אחת חוץ ממנה למרות שאני יודע שעדיף לי בלעדיה. כבר ידעתי שהיא האחת ועכשיו אני מרגיש כל כך לבד שאני שונא את עצמי ואת המוח שלי שכל הזמן רק יוצר לי אשליות שאולי נחזור. איך בבקשה אני יכול להתנער מזה אני באמת מתחנן כי כבר אין לי יותר כוח נפשי, תמיד הייתי בן אדם אופטימי ורגוע ושמח, אני עכשיו כל הזמן בדיכאון ועצוב וחרדתי שלא מצליח לעשות כלום בחיים. אם אני לא איתה עדיף לי לא להיות בכלל, הדבר היחידי שמשאיר אותי פה זה המשפחה שלי שאני יודע שזה ימוטט אותה. בבקשה עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות