היי.
כבר תקופה שאני מרגישה ריקנות מבפנים.
אני קמה בבוקר ואין לי למי או למה, כל יום אותו הדבר.
פעם הייתי יודעת מתרגשת מדברים, וגם כשאובחנתי בדיכאון לפני שלוש או ארבע שנים, הייתי יותר פתוחה לדבר על מה שאני מרגישה ואיך.
עכשיו אני פשוט שומרת לעצמי ולא אוהבת להיפתח בכלל.
הורדתי משחק לטלפון לא מזמן ואני משחקת בו. זה השיא של היום שלי לאחר העבודה כשאני חוזרת הביתה.
שמתי לב גם שאני פשוט מחפשת תשומת לב מבנים.
לא מכל אחד, אני אפילו לא בטוחה לפי מה אני קובעת את זה..
אני חושבת שאני מוצאת קצת נחמה באהבה שלהם כלפיי.
אני יודעת שזה נשמע גרוע וגם גרוע, אבל בד״כ אני מפלרטטת איתם עד שאני כבר לא מרגישה כלום.
כל פעם מחדש אני באמת חושבת שאני רוצה את אותו הבחור עד שאני כבר לא מרגישה כלום כלפיו.
כמובן שהרגשות הם התלהבות והידלקות.
אני לא ממשיכה לפלרטט אם אני לא ״נדלקת״ עליו.
אני מרגישה כאילו זה ממלא לי את הריקנות לקצת זמן.
מה אני יכולה לעשות?
אני שונאת להרגיש ריקנות, אך עם זאת, אין לי איך למלא אותה. אין לי חברים אמיתיים ועם כמה שניסיתי לא הצלחתי למצוא.
מעבר לכך, אני מרגישה רע כל כך לאחר שהבנים שאיתם הייתי בקשר נפגעים.
אני גם לא בטוחה מה אני רוצה ואת מי אני רוצה ואני יכולה להידלק על כמה בבת אחת.
אני כותבת על זה כי אני באמת רוצה להשתנות ולא מבינה איך אני אמורה להעיף את הבעיה הזו וממה היא נובעת ולכן אבקש לא לשפוט ואני אשמח לתשובות רציניות וכנות בלבד.
תודה רבה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות