אמא שלי לא אוהבת אותי, הדברים הכי נוראיים שאמרו לי בחיים זה ממנה, איך להתמודד?

בבקשה תקראו אני פורקת כי קשה לי ואני חייבת שמישהו ינחם אותי או יזדהה איתי. תודה מראש :.
אני בת 20 נכנסת לקבע עכשיו, אני חכמה נראית סבבה לגמרי ילדה טובה, מחונכת חכמה עם אופי באמת טוב ילדה מושלמת שכל הורה היה רוצה. ההורים של כל החברות שלי אוהבים אותי ותמיד אומרים שאני ההשפעה הכי טובה.
ואמא שלי פשוט מתעבת אותי, יש לי אחות בת 40 אנחנו לא מאותו אבא אחותי גרה בקנדה היא גרושה ויש לה 2 בנות.
היא מסודרת שם דירה כסף מהגרוש הכל והיא באה לבקר כאן מספיק עם הבנות לפחות פעם שנה אם לא יותר על חשבון אמא שלי כמובן, ברור שאמא שלי גם שולחת לה הרבה כסף.. שחס וחלילה הנסיכה המיוחלת לא תצא לעבוד קצת אפילו שהבנות כבר גדולות.
אמא שלי אישה שעובדת באמת קשה, אבל תמיד יש לה זמן לאחותי היא בקשר טלפוני איתה 247 היא מדברת אליה יפה מחמיאה לה תמיד מרימה לה והאמת שאין כל כך על מה, אני אוהבת את אחותי שלא תטעו אבל היא לא השיגה כלום בחיים לבד, כל הכסף מהגרוש והיא בחיים לא עשתה כלום רק התחתנה בגיל 20 בלי צבא בלי שירות לאומי בלי עבודה אחת כלום ועדיין אמא שלי מהללת אותה. בזמן שאני עושה הכל כמו שמצופה ממני. אני לא אשקר אני נורא מחפשת את האישור של אמא שלי, יש לי בטחון עצמי אני אוהבת את עצמי אבל כשזה נוגע לאמא שלי כל העולם שלי מתערער, אני יכולה להרגיש הכי יפה ומוצלחת ואמא שלי תבוא תגיד לי איזה קללה או אמירה משפילה ברמות והכל ירד לי. אני תמיד רוצה לדבר איתה לספר לה חוויות שקורות לי בחיים אני באה בחיוך והתלהבות לספר לה משהו והיא סותמת לי את הפה תופסת את הראש ואומרת ״דיי כמה את מדברת כל היום עבדתי עם לקוחות עכשיו אני צריכה לשמוע אותך?
למה את מדברת מהר למה את כל הזמן חופרת לי מה את רוצה ממני?״ אני לא מדברת מהר....
היא כל הזמן מנסה להשתיק אותי ויש לי אופי חזק ואני כן עומדת על שלי גם אבא שלי נורא נורא אוהב אותי ונותן לי מקום בבית אז זה מקל עליי נפשית קצת גם הקשר שלי עם המשפחה טוב זו רק היא. ואני לא יודעת איך לגשת לזה באמת שהדברים הכי נוראיים וקשים שאמרו לי נאמרו לי מאמא שלי ודברים וקללות שבאמת לא שמעתם חוץ מלאחל לי סרטן היא איחלה ואמרה לי כבר הכל. אני ניסיתי לדבר איתה על זה והיא אמרה שאני לא צודקת ושיש הורים יותר גרועים ושכל עוד לא מרביצים לי ונותנים לי וקונים לי אני צריכה לסתום את הפה ולומר לה תודה.
אבא שלי מנסה לדבר איתה אבל זה לא עוזר היא ככה אליי מאז שאני זוכרת בערך.. מגיל 10 אולי לדעתי היא כבר התחילה להשוות אותי לאחותי והיום היא לא משווה כי באמת שאין למה להשוות אני אהיה הכי מוצלחת וזה ברור אבל היא כן לא אוהבת אותי ומראה את זה בכל דרך אפשרית. אני מתקשרת אליה בעבודה והיא תמיד אומרת דקה איתך ומשאירה את הטלפון רבע שעה ואני שומעת אותה מדברת עם אנשים ומתעלמת ממני ואז מנתקת, ואז כשהיא רואה אותי בבית ב22:00 בלילה שהיא חוזרת פעם ראשונה ביום ואני מנסה לספר לה מה היה לי היום היא בורחת מהשיחה.
איך מתמודדים עם זה? אני מכילה את זה שהיא עובדת ואני בחיים לא מנסה להעיק אבל גם כשהיא בחופש היא ככה גם כשאני שקטה ונחמדה רוב הזמן היא ככה איך מקבלים את זה שהיא פשוט לא סופרת אותי? בכיתי עכשיו מתסכול אחרי ניסיון כושל לדבר איתה שוב לספר לה איך היה לי היום בבסיס והיא ישר התחילה לצעוק שאני מפריעה לה והלכתי לחדר והיא צרחה בסלון עליי וקיללה אותי. למה זה מגיע לי? אני לא מצליחה לחיות בלי האישור שלה גם אם אני תקופה מנתקת אותה ולא מתייעצת איתה על דברים היא תמצא דרך להעביר ביקורת שאשמע היא תגיד לסבתא שלי שאני מתנהגת לא יפה או לאבא שלי ותשחק אותה הקורבן או שהיא תעבור ליד החדר שלי ותשאל למה אני אוכלת ככה הרבה או שמה את לובשת זה מכוער תחליפי את זה. מה עושים? קשה לי.