המצב הבטחוני כבר שבועיים בהלם מוחלט!
אני מרוסקת!
הלב שלי נשבר, אני חושבת רק על הילדים החטופים ומתרסקת.
לחשוב שהילדים שהם של כולנו שבויים עשרות מטרים מתחת לאדמה, 30 ילדים, חסרי ישע, בגילאים שתלויים פיזית ועובדתית בדמות מגדלת תינוקות, ביניהם יתומים קטנטנים ובעלי צרכים מיוחדים קורע לי את הנשמה. מרסק אותי.
שדי האופל ממחשכי הגיהנום חטפו חסרי ישע ומתעללים בהם והעולם בחוץ עסוק בצילומים, שיווק וסיסמאות. וכולם מדברים על ״פרופורציות״.
ממש לא מעניין אותי איך העולם רואה אותי או אם מקבלים שונאים אותי, מה אומר האו״ם ואיך האנטישמים יסתכלו עלי פחות אשמה אני רוצה את הילדים האלה כאן חזרה בריאים ושלמים !
מעבר לרגש, זה גם לא עובר אצלי ברציונל שדבר כזה קורה בכלל!
אני מדברת עם חברות שלי בחוסר סבלנות וחשק ובראש עוברות לי רק מחשבות כמו באיזו מדינה אני חיה אם השואה נגד היהודים קורית בה שוב וביסורים לילדים האלה.
אני לא מתרחקת מהבית, אין לי סבלנות לחברות, לשגרת האי הוודאות, לחדשות שמפמפמות דרמה ובמקום להיות חוד חנית במלחמת תקשורת בינלאומית מול אנטי ישראלים, עסוקים בלמלא לנו את הראש.
מדינה בהפרעה צבועה באדום. זה לא דיון פוליטי ובבקשה שאף אחד לא יענה לי פוליטית ולמה זה קורה, פשוט חשוב לי לדעת איך מתמודדים עם כל זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025