אני כבר בחודש חמישי, ובאמת תודה לאל הכל עבר חלק.
לא הקאתי, אני מרגישה רגיל לגמרי, אין לי רגישויות כאלה ואחרות. מאחלת לכל אחת.
כשחברים וחמשפחה מתעניינים בי הם שמחים בשבילי שהכל עובר טוב ומפרגנים ומאחלים לי שזה יימשך ככה.
בנוסף, גם יש לי מבנה גוף רזה אז הבגדים עדיין עולים עלי.
מנגד המשפחה של בעלי פשוט לא יכולה לשמוח בשבילי, מלא הערות בסגנון "בהריון הבא יכול להיות שלא תרגישי טוב", "הבחילות עוד יגיעו", "תכף הכל יהיה קטן עלייך"...כל מיני כאלה.
עכשיו ברור לי שההריון הבא יכול לעבור אחרת לגמרי ושיגיע הרגע שהבגדים לא יעלו עלי, אבל למה להוריד? למה לא לשמוח בשבילי שאני מרגישה טוב?!
למה לא לנסות לגרום לי להרגיש טוב עם זה שהגוף שלי משתנה?!
קצת קשה לי עם זה שהגוף משתנה אבל אני לומדת לקבל את זה, אין ברירה.
קשה לי עם ההורדות האלה, במקום לגרום לי להרגיש טוב ולקבל את הכל?!
לא אמרתי לבעלי שזה לא נעים לי , כי לשנינו זורקים המון הערות והוא אומר לי לא להתייחס כי הם לא באמת מכירים את שנינו אבל ההערות האישיות כלפי לא נעימות תמיד.
יצא למישהי להתמודד עם הרוע והחוסר פרגון הזה? מה עושים? אני לא מאלה שיודעות לענות ולהעמיד במקום אז אני סופגת ומכילה, אבל יש לי עוד 4 חודשים להעביר ככה ואני לא מוכנה לזה.אני רוצה סביבה תומכת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות