אני עכשיו בכיתה י'ב ולא עשיתי אף בגרות באף שנה. מחויבות אישית יש לי רק 16 שעות בערך, ואני מבריזה כבר כמעט 3 שנים ויותר כי מאז הקורונה לא הצלחתי לחזור לעצמי והמצב הנפשי שלי היה מזעזע, הלכתי לפסיכולוגית וגם דיברתי עם ההורים שלי.
עכשיו המצב הנפשי שלי השתפר הרבה יותר, ואני כבר הולכת יותר לבית ספר. אבל אני בפער עצום במתמטיקה, הייתי ארבע יחידות וירדתי כי לא הייתי מסוגלת, ועכשיו אני בפער נוראי מבחינת כל החומר, כולם כבר עשו את כל הבגרויות של יא ונשארו רק את הבגרויות של יב, ואני לא יודעת מה לעשות. חשוב לציין שאני רוצה להיות מנתחת, ואני יודעת כמה קשה צריך לעבוד וזה בכלל לא מפריע לי. השאלה היא אם כדאי לי לפרוש לגמרי ולעשות את הבגרויות באופן אקסטרני, כי לא עשיתי אף בגרות ואני לא ממש בכיוון של להתחיל להשלים, או לעבוד הכי קשה שיש וסביר להניח שלא אצא השנה עם תעודת בגרות מלאה ובכל מקרה אצטרך להיות שנה נוספת כביכול בלימודים ולהשלים את המקצועות שלא סיימתי. אני באמת לא יודעת מה לעשות כי הבגרות חשובה לי ככ, אבל נדפקתי לגמריי בגלל איך שהייתי מבחינה נפשית בקורונה, ואני שנתון 2006.
אשמח אם תוכלו לומר את דעתכם, ומה כדאי לעשות כי אני לגמריי אבודה ורוצה להצליח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025