יצאתי עם האקס שלי 4 וחצי שנים.
גרנו ביחד 3 שנים, כמובן שכמו בכל זוגיות היו המון עליות ומורדות.
לאורך כל השנים שלנו ביחד הייתי הצד שמעניק, שמכיל ומוותר, גם כלכלית הוצאתי קרוב ל100,000 ש״ח לאורך כל התקופה שחייתי איתו, אלה היו כל החסכונות שלי.
הפרידה הייתה טראומטית והיא צילקה אותי מאוד.
בעקבות הפרידה עברתי טיפולים פסיכולוגיים שלא כל כך צלחו.
אנחנו פרודים כבר שנה, בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני חידשנו קשר מאוד בסיסי, כי אני גרתי באיזור עוטף עזה והוא גויס למילואים. נפגשנו פעמים בודדות שלא קרה בהן כלום ובאחת הפגישות שלנו הוא העלה את זה שהוא בזוגיות חדשה. מעולם לא כאב לי כמו באותו הרגע.
מאז אני לא מצליחה לשחרר ולהפסיק לחשוב עליו, מדובר באדם שהיה כל העולם שלי. הוא היה הבית שלי.
המשפחה שלו הייתה המשפחה השניה שלי
דיברנו אין ספור פעמים על חתונה והיה כבר תאריך.
לא ראיתי אופציה שאני חיה את העתיד שלי בלעדיו, יש לו חלק מאוד משמעותי ממי שאני היום.
אני יותר משנה מנסה להתגבר ולהמשיך הלאה בחיי ולהגשים את החלומות שלי.
מנסה לסיים את התואר שהתחלתי, ניסיתי להתאמן
לפתח תחביבים ישנים שזנחתי, לצאת עם חברים כמה שאפשר לאור המצב.
והוא נמצא אצלי במחשבות בכל רגע נתון גם מבלי שארצה.
אני שונאת את איך שזה גורם לי להרגיש
ואני יודעת שזה מעכב את ההתפחות האישית שלי.
הביטחון שלי בריצפה והדימוי העצמי שלי נורא.
אני לא רואה את עצמי מתחילה זוגיות אחרת במהלך החיים שתגיע לאותה רמת אינטימיות ופתיחוּת שהייתה לי איתו.
אני מרגישה שהוא ריסק לי את הנפש.
איך לעזאזל מתגברים על דבר כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות