היי לכולם, אולי מפה תגיע הישועה.
אני בת 23, שכל חייה סבבו סביב אומנות, מגיל קטן ציירתי בהנאה, ובגיל מאוחר יותר באופן מקצועי יותר, עד לא מזמן הייתי יוצרת סרטים קצרים בתלת מימד, שסיפקו לי הרבה מאוד אושר, והנאה.
לאחרונה התחלתי לחוש קצת מיצוי מהתחום הזה, והחלטתי לפרוש.
מדובר במקצוע מאוד בודד, ולא בדיוק מתגמל. גם כי הייתי רק בתחילת הדרך וגם כי לא ממש קידמתי את זה באופן שיפרנס אותי. אחרי שהחלטתי לפרוש. התחלתי להכנס ללחץ מטורף שלא הייתי בו מעולם, החלטתי ללכת ללמוד משהו כי אני רוצה בטחון כלכלי.
וגם כי חשובה לי החוויה של התואר, החוויה הסטודנטיאלית זה משהו שאני מאוד רוצה לחוות. לצערי אין לי יכולת ללמוד בתל אביב קולנוע ודברים כאלה. ואני בלי קשר מעדיפה את בן גוריון בבאר שבע.
אך לצערי אין שם מגמת קולנוע.
יש מקצועות שמעניינים אותי כמו היסטוריה, ופסיכולוגיה. אבל בהיסטוריה כנראה שלא יהיה לי כסף, ופיסוכלוגיה לא בטוחה שאני אהיה מסוגלת נפשית להתעסק בזה עשור עד שאתחיל לקבל מטופלים
אני לא רוצה לוותר על התואר, אני רוצה לעשות אותו. אבל אני באמת מפחדת לעשות משהו סתם ולבזבז זמן. ככ רוצה את תחום הקולנוע אבל מרגיש לי מיותר 4 שנים בשביל זה. גם כי אפשר ללמוד את התחום בהרבה פחות מזה, גם כי יש לי מסוגלות עצמית ללמוד לבד כי למדתי ליצור את הסרטים בתלת מימד לבד, וגם כי התעשיה בארץ ממילא לא הכי מפותחת.
בקיצור שורה תחתונה אני רוצה לעשות תואר אני רוצה את התעודה ואת החוויה, אבל קשה לי למצוא משהו שמעניין אותי חוץ ממה שכבר כתבתי פה. רק שהבעיה היא השכר והכסף שקשה להוציא מזה. אשמח אם יש למישהו איזו עצה חכמה כי המוח שלי באמת נשרף
יש לציין שאני עובדת בעבודה מאוד נוחה ומתגמלת כך שמבחינת הפאן הכלכלי העכשווי אני בסדר, אבל הלחץ הזה לא משחרר ממני
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות