ההורים כל הזמן מתערבים לי ביחסים,איך לגרום שיפסיקו לפני שיחריבו את היחסים בנינו?

אני בסיטואציה די בעייתית. אני נמצאת בזוגיות עם אהבת חיי כבר כמעט חמש שנים. אנחנו ביחד מגיל יחסית צעיר ובגלל הצבא היינו ברובם בשלט רחוק, ומתראים רק בסופי השבוע וגם לא בכולם.
ברוך ה החזקנו מעמד יפה מאוד ותמיד אנחנו משתדלים לגרום לסופי שבוע לעבוד גם מבחינת במשפחות. שנינו גרים עם ההורים ובגלל זה בסופי שבוע אנחנו מבלים פעם אצלי ופעם אצלו, אבל הבעיה העיקרית זה ההורים שלי. הם אנשים טובים אבל כשזה מגיע לבן זוג שלי ואליי הם לוחצים עלינו כל הזמן רק להיות אצלהם, או לפחות להיות אצלהם רוב הזמן וכשזה לא קורה אני אח"כ חוזרת הביתה לריבים וכעסים מהצד שלהם. לא רק זה, הם מרשים לעצמם ממש לרדת על הבן זוג שלי בדברים הכי קטנים. הם אומרים שהם אוהבים אותו והוא ממש טוב עבורי אבל נגיד כשהוא מגיע לארוחת שישי ומאחר בחמש דקות אבא שלי יושב עצבני בשולחן. אחרי שהוא הולך הביתה או שאנחנו נפרדים כל אחד לדרכו, ההורים שלי ישר אומרים לי כמה שזה לא בסדר שהוא מאחר וממש מתחילים בגלל זה ריבים כמעט כל פעם.
הם יורדים עליו על זה שהוא לפעמים צריך לעזוב בבוקר כשהוא בא לישון אצלי בגלל כל מיני סידורים או עבודה, כשאני לפעמים עושה אצלו בבית בדיוק אותו הדבר. מבחינת ההורים שלי הוא לא רוצה להיות אצלי בבית ויעשה הכל כדי להתנדף משם כמה שיותר מהר. ולמען האמת למרות שהוא לא יודע איך הם מדברים עליו מאחורי הגב, אם ההורים שלו היו מדברים עליי ככה ככל הנראה שגם אני הייתי מתנהגת אותו הדבר.
לא רק זה, כשהוא מתקשר אליי ואני בשיחה עם ההורים שלי ואני אומרת להם שאני צריכה שנייה לענות לו כדי להגיד לו שאני אחזור אליו עוד מעט, הם מתעצבנים ואומרים לי "כל פעם שהוא מתקשר את עומדת דום, מה הבעיה שהוא יחכה קצת?", או "הוא כל פעם נעלב כשאתם לא מדברים, מה קורה עם זה?" . ממש נכנסים לי לעניינים אישיים בלי בושה ומנסים לגרום לו להיראות כמו מישהו שהוא לא.
למען האמת אני לא יודעת כבר מה לעשות. אני כל הזמן מגנה עליהם מולו ועליו מולם ואני רוצה פשוט שזה ייפסק כבר ושהם ייצאו לי מהווריד.
אני האמת על סף בכי כבר, והקטע גם זה שכשאני מנסה להסביר להם איך זה מרגיש לי פשוט יש חוסר כבוד מוחלט אליי מהצד שלהם, ישר מתחילות צעקות והיעלבויות מיותרות והם מתחילים להכניס לי מילים לפה, כשאני אומרת להם משהו כזה בטלפון מרשים לעצמם לנתק לי.
כשמשהו נגיד מפריע להם אצלו ואני מדברת איתו אז הוא ישר מבין ואומר שהוא יעשה השתדלות לשנות את זה פעם הבאה, אבל הם בחיים לא מקבלים ביקורת.
אני לא מצליחה להבין אם הבעיה היא בי, וזה שאני לא עומדת על שלי מול ההורים שלי, או אם הבעיה היא בהתנהגות שלהם? אולי אני באמת לא בסדר?
גם עזבו את זה שהם כל הזמן משווים את היחסים שלי איתו אליהם, ואומרים כמה הוא צריך להשקיע בי יותר ומה לא. הבן אדם חייל, אין לו גרוש להביא לי יהלומים ושטויות, וזה ממש לא מפריע לי. אני לא מבינה למה להם זה מפריע.
כל עצה תתקבל בברכה.