היי אני בן 15 וישלי חברה שאנחנו ביחד חצי שנה. הסיפור שלנו די מסובך אז למי שאין כוח שיוותר כבר עכשיו. אני והיא הכרנו פעם דרך האינסטגרם וסתם דיברנו בתור ידידים. ואז היא הציעה לי לצאת. בפגישה הראשונה והשניה לא קרה בנינו כלום וגם לא ציפיתי וחשבתי שיקרה בגלל שהרגשתי שהיא ליגה מעלי ושהיא יפה מידי בשבילי ושזה בחיים לא יקרה כי הביטחון והדימוי העצמי שלי היה ברצפה. מפה לשם פגישה שלישית היא יזמה נשיקה ראשונה ומכאן התחלנו להיות ביחד. אחרי כמה חודשים היא כותבת לי שהיא רוצה הפסקה ושנהיה בנתיים רק חברים טובים. ניסיתי להבין מאיפה זה בא ואמרתי לה שאני אתמוך בהחלטה שלה אבל אני פשוט רוצה לדעת אם עשיתי משהו שגרם לה לזה. והיא לא נתנה לי תשובה, ובמשך חודשיים התבשלתי בתוך עצמי וכל פעם היא אמרה לי תירוץ אחר ופעם אחת היא כן רצתה להיות איתי ופעם אחרת לא. בקיצור לא ידעה מה היא רוצה מעצמה. זה הגיע למצב שהיא הפכה להיות הנושא שיחה היחיד אצל המטפלת שלי והייתי בוכה בלי הפסקה בטיפולים כי לא ידעתי מה היא רוצה ממני. מפה לשם אחרי הרבה זמן שהיא תסבכה אןתי ואחרי המון דמעות היא חצתה גבול וממש דיברה לא יפה ופה זה היה השלב שהבנתי שלמרות כמה שאני אוהב אותה אננ אהיה חייב לנתק קשר. ואמרתי לה שזהו ושאני לא יכול שנהיה רק חברים טובים כי אני לא יכול להכחיש את הרגשות שלי אליה ולהתנהג כאילו אנחנו סתם חברים. אחרי חודש וחצי של ניתוק קשר היא כתבה לי הודעה ועניתי והתפתחה שיחה וסיפרתי לה בדרך אגב כזה שיש איזה אירוע שאני וחברים שלי עשינו שם התרמה ואמרתי לה כזה לבוא בצחוק. מפה לשם היא באמצ באה והכל היה מוזר לי כזה והתנהגתי איפה טיפה בריחוק ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אבל הרגשתי טוב שטיפה ירד לי ממנה ולא הרגשתי געגוע לחברות שלנו. באותו ערב היא כתבה לי הודעה "תגיד מה עושים עכשיו?" אמרתי לה בואי נפגש לפתור את העניין בנינו פנים מול פנים בצורה יפה כי כשנפרדנו היא לא רצתה לראות אותי אפילו. נפגשנו והיא ממש בכתה בדמעות על כמה שהיא מצטערת וכמה שהיא יוגעת שהיא הפסידה אותי והיא עשתה טעות והאמת שזה עשכ לי משהו. ואז היינו בקשר של חברים כמה שבועות. יום אחד נפגשנו ושנינו לא התאפקנו והתנשקנו ומאז אנחנו ביחד. והיא באמת קיימה את ההבטחה והיא באמת שיפרה את ההתנהגות והבטיחה שהיא באמת בטוחה שהיא רוצה לחזור. ופה מתחילה הבעיה. לאט לאט אני מתחיל להבין שהילדה שנלחמתי עליה כל כך הרהנ זמן ובסוף באמת השגתי אותה כבר לא מה שהרגשתי כלפיה פעם. אני גם לא כל כך נמשך אליה כבר, היא גם קטנה ממני בשנה וחצי ואני מרגיש ממש מצפון שאני יוצא עם ילדה בת 13 וחצי וזה פשוט בגלל שישלה עבר מאוד לא פשוט והיא מאוד בוגרת במחשבה אז אני שוכח שהיא בת 13 וחצי, אבל בתור חברה היא עדיין טיפה ילדותית. וגם הבנתי שאני לא רוצה חברה עכשיו ואני רוצה להיות ילד בן 15 בלי ההרגשה של המחויבות ובלי הריבים. אני יודע שהרבה יזלזלו ויגידו אחי אתה רק בן 15.אבל אין מה לעשות זה הסיפור. לסיכום עברתי הרבה חרא בגלל הקשר שלנו אבל אני באמצ אוהב אותה בתור בנאדם ולא רוצה לפגוע בה כי היא חשובה לי ואני יודע איך ההרגשה של אהבה חד צדדית. אני לא רוצה למשוך זמן כי זה להוסיף חטא על פשע... מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות