חג שמח לכולם,
אני נמצא בזוגיות 4.5 שנים בהם בת זוגתי עברה מס׳ אובדנים שבעקבותם חייה השתנו מן הקצה אל הקצה, עם הזמן מצבה הבריאותי נפגע גם כן מכיוון שהיא קיבלה קרוהן וירידה במשקל, בתקופת החודשים האחרונים היא גם החלה לסבול ממחשבות יתר שמקשות עלייה בשגרת הלימודים או בבית מה שמתבטא בשקיעה למחשבות, דיכאון ובכי. אני מצידי מנסה לסייע ולהכיל כבן זוג על אף שאני לא מרגיש שאני באמת מצליח..
כל הדברים שציינתי ובנוסף לכך שהקשר שלי עם משפחתה די רעוע גורמים לי לחוש התרחקות מסוימת וקושי להכיל את המצב, אני באמת ניסיתי לעשות זאת אחרי האובדנים שהיא חוותה אבל אני מרגיש שככל שעובר הזמן הדברים שהיא עוברת רק מקשים ומתווספים אחד לשניוכן קיים בי חשש לעתיד המשותף שלנו.
במשך תקופה הרגשתי רע עם השיקול לסיים את מערכת היחסים כי לא הוגן לשפוט אדם בשעתו הרעה, אני מרגיש שעשיתי כל שביכולתי לעזור לאדם שאני אוהב אך הסיטואציה מכבידה על גבי וכבר קשה להכיל זאת ואולי צריך להיות לפעמים אגואיסט
אציין כי אהבה אכן יש בינינו אך לצערי מרגיש שאהבה כבר לא מספיקה בשביל להחזיק את הקשר
אשמח לתשובות כנות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות