כמו שאמרתי. נפרדנו לפני 6 שנים. בצורה לא טובה. הקשר היה לא בריא. היינו שנתיים פלוס ביחד.
לא אספר למה נפרדנו. זה הרבה בגלל דברים שעשיתי. אבל לא אכנס לזה.
כשנפרדנו ניסיתי להחזיר אותה אליי במשך כמעט שנה. וכל פעם היא עזבה ושיחקה בי במהלך השנה הזו.
פעם אמרה שרוצה לחזור. פעם לא. אפילו פעם אחת כשאמרנו שאנחנו חוזרים ומנסים. היא הלכה להיפגש אם גבר אחר והסתירה את זה מימני.
ואז אמרה שלא מתאים לה. ואז אחרי כמה זמן אמרה שוב שהיא רוצה לא רוצה
. ושוב היא סיימה את זה. וחוזר חלילה...
עד שהגיע הרגע שפשוט ניתקנו קשר לגמרי. אבל אני מרגיש שלא התגברתי עלייה. עדיין יש בתוכי תקוות שווא שנחזור. לפני שנתיים ראיתי אותה במקרה אם בן זוג שלה ברחוב. החלפנו מבטים ולא מעבר.
אני דיי בטוח שהיא המשיכה הלאה ממזמן. ואני בכלל לא מעניין אותה.
אז למה אני לא מצליח לשחרר מימנה? בימים האחרונים צף בי התקף געגוע חזק. כמעט שלחתי לה הודעה שאני מתגעגע. בתקווה שזה יהיה הדדי..ולא שלחתי בסוף.
כי אני יודע שלא ייצא מיזה כלום. ניסיתי בעבר. כמו שציינתי בהתחלה. וזה לא עזר ולא חזרנו. ההפך...היא התייחסה אליי כמו לסמרטוט.
אני יודע שאני משדר נואשות. ואני צריך לנפנף אותה ולהמשיך הלאה.
וכן היו שנים שכמעט לא חשבתי עלייה. אבל תקף אותי התקף געגוע חזק.
אני יודע שזה יהיה לא נכון לדבר איתה. לא רק שהיא מזמן המשיכה הלאה. אלה אני בכלל לא במחשבה שלה. אני חסום אצלה בפייס ובוואצפ. כי ביקשתי מימנה שתחסום אותי.
וכבר 3 שנים המצב כך שאני חסום.
בטח אתם שואלים את עצמכם
"מה אתה אדיוט? אתה תולה תקוות על בחורה אחת שלא שווה את המאמץ שלך?" "אתה נואש"
"אתה סמרטוט" "אתה לוזר".
מה לעשות? תציעו לי עצות בבקשה.
אני יודע שאני צריך להשים עלייה פס ולא לספור אותה. אבל אני לא מצליח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות