אמא שלי ואני קרובים מאוד. עברנו המון קשיים יחד והיא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי לוודא שיהיו לי חיים שקטים וטובים. אף על פי כן, כשהייתי ילד, הייתי מרביץ לה, אני לא באמת יודע למה ואני גם מבקש לא להעיר שזה נורא ולא בסדר כי היום אני אדם בוגר ומודע ואני מבין שזה לא בסדר וגם מבין שהייתי רק ילד. וגם לא ממש מכות, יותר כמו צביטות ולדרוך לה על הרגליים, כשגדלתי זה הפסיק.
אני אשתף גם שאובחנתי עם הפרעה נפשית בגיל 19 ובעקבות כך אימי הוציאה המון אנרגיות כדי לעזור ולתמוך בי.
הבעיה היא, שאני מצפה ממנה להיות אמא טובה יותר, לעשות יותר ממה שהיא יכולה. אני שם לב לתכונות פחות טובות אצלה ואני כביכול מאשים אותה על זה. אני מאוד לא מרוצה מזה. היא באמת אדם טוב, אדם שראוי להרבה יותר הערכה ממה שהיא מקבלת ועדיין, אני לא יודע למה אני מצפה ליותר. היא לא חייבת לי כלום. היא הביאה אותי לעולם, האכילה והלבישה אותי ודאגה לכל מחסורי. באמת לא יודע מאיפה זה מגיע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025