היי! אני נערה בת 14 שהפסיקה ללכת לבית הספר לכמעט 4 חודשים עכשיו.. זה לא שאני לא אוהבת ללמוד! לקחתי מבחן פסיכודידכטי ואמרו לי שאני קצת יותר חכמה מהרגיל, אלא זה בגלל שלא יכולתי להתמודד את התלמידות שמה.. לא שהם לא דברו אותי או שהשאירו אותי לבד אלה, אני לא הרגשתי בנוח איתם מפני שהם היו רעשניות ואני הייתי יותר שקטה והרגשתי שהם יותר מתי שונות ממני וגם פשוט אין לי כל כך הרבה ביטחון עצמי. מה שעשה את זה יותר גרוע היה שהייתי חדשה שמה ולמדו שמה בצורה אחרת משהייתי רגילה שהייתה ממש קשה בשבילי מפני שלא למדו הרבה או ברמה אבל ציפו ממך להרבה מבחנים ושתביני הרבה חומר. בגלל הבטחון עצמי הנמוך שלי לא שאלתי שאלות שלא הבנתי וגם הבנות דברו הרבה אז המורה לא יכלה ללמד בצורה טובה. השיעורים היחידים שאהבתי היו מדעים וחשבון אבל לא ממש התקדמתי בחשבון כי לא שאלתי אף פעם.. בסוף כשכמעט בכיתי בכיתי מרוב לחץ כל שתי ימים ממבחן, הפסקתי ללכת.. מהר מאוד הבנתי שאולי זה לא היה רעיון כל כך טוב אבל זה היה יותר מדי מאוחר.. לא יכולתי לחזור עכשיו מבושה וגם מפני שבאמת לא יכולתי להתמודד אם זה יותר אבל עכשיו שאני חושבת על זה, זה היה רעיון טוב יותר להישאר שמה עד שאני עמצע בית ספר טוב יותר.. בשני החודשים הראשונים לא עשיתי הרבה ופשוט ראיתי סרטים או קראתי אבל אחר כך הבנתי שאני הורסת לי את החיים ושאני לא יוכל להיות רופאה כמו שרציתי. בהתחלה רציתי פנימיה אז הלכתי לקבסית והיא שלכה אותי לדולב, אלא שאז הבנתי שאני לא רוצה פנימיה, אז אמא שלי רוצה שני אלמד מהבית עד סוף השנה ואז אליך לאולפנה.. השאלה שלי זה, האם באמת יסכימו לקבל אותי לאולפנה אחרי כל זה? האם יש לי עדיין סיכוי להיות רופא ולסיים לימודים ב18 או שאצטרך להתחיל כיתה ח' מהתחלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות