בקצרה, אין לי בגרות, אין לי 12 שנות לימוד, יש לי פטור מהצבא ואני לא יודעת לאן להתקדם מפה.
כשהייתי בבית ספר היה לי מאוד קשה לצאת מהבית כל יום ברמה שאם עשיתי את זה זה מאוד פגע לי בתפקוד הכללי ורק להבריז כמה פעמים בשבוע עזר לי לתפקד בצורה סבירה. היו גם תקופות שלא הלכתי חודשים לבית ספר והייתי בבית. בתיכון הלכתי לבית ספר לחינוך מיוחד כי חשבתי ששם יהיה לי טוב יותר אבל שמו אותי בכיתה שלא לומדים בה לבגרות ולא ממש נתנו לי פתרונות בנוגע ללמוד שם לבגרות אז נשרתי.
כרגע אני בבית כבר תקופה ואני מרגישה שאני מתרקבת בבית וגם פה אני לא עושה נרבה אין לי באמת תחביבים, אני בעיקר צופה בסדרות, משחקת משחקי מחשב וגוללת ברשתות חברתיות כדי להעביר את הזמן. אין לי מטרה לחיים או משהו שאני מרגישה זיקה לגביו. לחיות ככה גורם לי ליפול לדיכאון וכל יום שעובר זה רק מחמיר.
אני לא בטוחה למה זה קרה, אבל כל יום שהלכתי לבית ספר הראש שלי התמלא במחשבות שרצו לי בראש בלי סוף ולא היה לי שקט לרגע. זה מרגיש כמו שנתקע שיר בראש אבל בעוצמה הרבה יותר גבוהה. התחושה הזאת הביאה לי המון התקפי חרדה וגם התחלתי לפעמים לבכות סתם ככה משום מקום. להישאר בבית יום או יומיים אחרי יום לימודים עזרו לזה קצת להירגע וככה יכולתי ללכת שוב פעם לבית ספר מבלי להישבר. כשהלכתי לבית ספר למרות התחושה הזאתי הרגשתי כאילו אני עומדת להתפוצץ.
בגלל זה אני מפחדת ללכת לשירות לאומי או למצוא עבודה. אני מפחדת להתחייב ללכת לשם, שהתחושה הזאת תחזור, לא לעמוד בזה ולחזור להתרקב בבית שוב.
איך להתקדם הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות