הכרתי מישהו במסגרת שכבר 3 שנים לא יוצא לי מהראש. נפגשים פעם בכמה חודשים אחרי שעזבנו את המסגרת ובזמן האחרון רק שיחות טלפון. בדרך כלל אם מישהו מגזים ככה אני מאבדת עניין באופן אוטומטי אבל איתו זה שונה. הוא מאוד דומה לי בדברים ספציפיים, הכימיה בינינו מדהימה, בחיים לא נתקלתי במישהו כמוהו ואף אחד אחר לא נכנס ללב שלי מאז שהכרתי אותו.
ניתקתי ממנו קשר כי זה כבר היה יותר מדי אבל הוא יצר איתי קשר בטענה שהוא רוצה לצאת איתי. האמנתי למרות שהסיכוי נמוך אחרי שכל כך הרבה זמן עבר, סיכוי נמוך שהוא השתנה. אני לא מספיק טובה בשבילו הוא יודע כמה אנחנו דומים אבל אני לא מספיק טובה בשבילו כי אני גרה עם ההורים אני אכן כבר בשלבי מעבר אעבור לגור עם חברה אבל אני חושבת שככה או ככה הוא ימשיך לשחק בי.
לגברים אחרים זה לא מפריע, לא חסרים גברים שרוצים אותי ולדעתי כן ראויים לי ויתייחסו אליי יפה ולא בזלזול כמוהו הבעיה היא שנתקלתי במישהו שנכנס לי חזק ללב. כשאני מתרחקת ממנו בגלל ההתנהגות שלו הוא רודף אחריי ומציע להיפגש. כשאני מראה לו חיבה ומסכימה להיפגש הוא עושה ghosting ומתנהג כאילו הוא לא הציע להיפגש.
אני צריכה את הכוח לנתק ממנו קשר אחת ולתמיד כי אני כבר יודעת שאני מתעסקת עם ילד קטן שבחיים לא ישתנה. דומה לי ככל שיהיה, הוא לא רציני לגבי. הוא רק אוהב את הידיעה שאני רוצה אותו ואין לו אופציות אחרות. אני יודעת שאם אני אנתק ממנו קשר זה לא יחזיק זמן כי הוא ייצור איתי שוב קשר. אין לו אופציות אז הוא מציק לי. מבקשת עצות איך לעמוד בזה ולא לענות לו יותר בחיים כי הוא בחיים לא ישתנה. מבקשת שלא תשפטו אותי אני גם ככה שופטת את עצמי על החוסר בעמוד שדרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות