שלום לכולם
בת 30
נשואה כמעט שנה
בהריון תיכף יולדת בע״ה
אני לא מחבבת את גיסתי, בהתחלה כשהכרתי את בעלי ראיתי שהיא לא כוס התה שלי אבל לא התייחסתי כלכך. כשנכנסתי להריון היא דחפה את עצמה לקשר יותר קרוב איתי, אמרתי בשביל שלום בית ננסה אולי, גם אני בנאדם שלא אוהב לריב מראש או לנתק קשרים מראש.
יש לה פה ושם לב טוב, אבל היא נורא שתלטנית ואפילו לא שמה לב כמה. מצד שני היא רגישה כך שקל לגרום לה לבכות ולהיכנס בתוך עצמה. טיפוס לא ברור.
היא בת 29. היתה חולה בסרטן, הבריאה, הכל סבבה עכשיו אבל היא לא ממהרת להתחתן וללדת ילדים, רוצה לחיות בשביל עצמה.
עכשיו, ההערה הראשונה שהיא אמרה לי על ההריון גרמה לי להיאטם כלפיה לגמרי בלב. היא אמרה לי ״אני אקח לך את הילד״
בהתחלה לא ידעתי איך להגיב לזה, זה בצחוק? זה לא בצחוק? זה סוג של דיבור? כי היא קצת ערסית גם.
אמרתי לה שתפסיק לדבר ככה, אבל זה לא נעלם לי בלב. היא מפסיקה ומנסה לא לדבר ככה, כי בעלי גם דיבר איתה. אבל היום, שוב שמעתי הערה. היא אמרה לי משהו על התינוק ואז התלהבה ורצתה להגיד ״תינוק שלי״ וישר תיקנה את עצמה ואמרה ״תינוק ש״ יעני עצרה את עצמה.
למה היא ככה מדברת על הילד שלי? היא רוצה באמת לקחת לי אותו ? היא מרגישה אליו רגש אימהי שלא צריך להיות לה? זה נורא מלחיץ. זה לא ילד שלה.
וכל פעם שאני באה לבעלי ואומרת לו ששוב היא מדברת ככה הוא ישר אוטם אותי ואומר לי למה אני מתייחסת ולא לייחס לזה חשיבות, שאני מגזימה, שהיא סתם מדברת ככה זה צורת דיבור, מתלהבת, לא תומך בי בקיצור.
מרגישה שאני סתם מנסה לשמור על יחסים טובים אבל בעלי לא מעריך, כי אני עושה את זה נטו בשבילו, כי אליה אני לא מתחברת. לא חושבת שזה בנאדם שפוי שמדבר ככה על ילד לא שלו.
כל הזמן היא מדברת על הילד, אפילו שהוא עדיין לא נולד.
מה עושים? איך אני יוצאת מזה? ומוציאה אותה מחיי? ומהמחשבות שלה? מי יודע מה היא זוממת על הילד שלי!
אני ממש בחרדות
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות