בת 28 ובן 26 , היינו הידידים הכי טובים שנה. אני הייתי מאוהבת בו, והוא כמובן לא רצה זוגיות.
כן, היה סקס והכול... אבל ברגע שהוא אמר שהוא לא רוצה זוגיות סיימתי את זה.
כי בחורה שמעריכה את עצמה לא נשארת עם מישהו שלא רוצה היא שמה פס וממשיכה הלאה.
אז סבבה, עברה חצי שנה בשקט. פתאוםםם הוא מתקשר אליי אומר שהתגעגע ורוצה לנסות איתי קשר זוגי.
והוא מתחזק, גם אני מתחזקת, סיכמנו שנשמור לחתונה. הכול טוב.
אבל... היה לו בלאגן עם בעל הדירה וקיבל צו הרחקה לשבועיים.
אין לו איפה להיות, אז הוא נתקע אצלי שלושה ימים.
וזה חונק. אותי. בטירוף.
בלילה לא נותן לי לישון, אומר שהוא לא יכול דקה בלעדיי.
כמה שדיברתי איתו על ספייס הוא לא מקשיב. הוא נהיה רגשי.
הקטע שזו לא פעם ראשונה גם כשהיינו ידידים הוא היה נתקע כזה.
אבל עכשיו זה נהיה יותר מדי.
אפילו הכלב שלו, שאני מתה עליו, הולך איתי לכל מקום זה נהיה עמוס.
אני לא יודעת מה לעשות.
הלב שלי מרוסק כי פעם אני הייתי האובססיבית והוא שיחק בי.
ועכשיו הגלגל התהפך והוא זה שלא עוזב, ואני זו שנחנקת.
אני אוהבת אותו, אבל הוא לא מבין אותי.
איך שמים גבול בלי לרסק אותו?
מה הייתן עושות במקומי?
נ.ב
ושאם הייתי מראה לו את השאלה הזו מרוב שאני מכירה אותו הוא היה אומר "יפה יובל זה מה שאת חושבת עלי? חברה שלי בחיים לא תגיד דבר כזה סתם הורדת לי עכשין את עוד פעם עושה את זה אני רוצה לבנות איתך זוגיות ואת הורסת"
אנחנו דומים סאופי אותפ ערכים דומים מתאימים כפפה ליד אבל האובססיה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות