אז ככה
אני בן 26, מאמן כושר וסטודנט לתואר שני במדעי התזונה.
בעקבות מוות של אדם הכי קרוב אלי בפיגוע החלטתי בפעם הראשונה לפנות לטיפול.
בטיפול נפתחו דברים שלא דיברתי עליהם אף פעם, טראומות קשות של אלימות וםגיעות מיניות וכו' גם לא עם עצמי. עכשיו כל הבושה, החרדה החברתית והבדידות שליוותה אותי כבר למעלה מעשור היתה מובנת.
אני מרגיש שטיפה "פיספסתי את הרכבת" בכל הקשור לטיפול בזה, הרי אני כבר בן 26, בודד עם מעט מאוד חברים ואף פעם לא הייתי הזוגיות.
עכשיו אבל כן התחלתי לצאת כי הבנתי מה החזיק אותי כל השנים האלה בתוך הבית, אבל אחרי דייט ראשון אני תמיד חותך כי אני מפחד שהזאתי שאני יוצא איתה תראה עד כמה אני לבד, מוקף במעט אנשים וכמה חסר ניסיון חברתי וזוקי יש בעולם הזה.
עד כמה המצב שלי כרגע חסר אונים? אולי כדאי לחכות עד שאני אהיה מבוסס חברתית ורק אז אתחיל לצאת לדייטים?
אני קצת לא יודע מה לעשות, כל עצה או טיפ תעזור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות