הבעיה העיקרית שאני מוגדר עם הפרעה נפשית.
אני יכול בהחלט להבין בחורות שנרתעות מזה...
אם לא היה לי את זה בעצמי גם אני הייתי נרתע.
עכשיו גם יצא שעוד איכשהו עבדתי במשרות נחמדות בשביל שווי שוק העבודה שלי אבל עדיין אני בלתי מקצועי.
אולי זה נחמד כשיש עבודה טובה אבל עדיין כשאתה בסטטוס הבלתי מקצועי השחיקה תגיע מתישהו ובטח כשאתה קם לבד, חוזר לבית ריק...
"חברים" כבר אין כול כך דבר כזה היום... ואני מרגיש שאני פשוט מתהלך בלי מטרה מספיק חשובה בחיים האלה.
אני לא חושב שזה משהו שטיול יפתור או רכב חדש... זה רק אם פתאום אני אהיה עשיר בגדול ומישהי "תנצל" אותי... כי כסף מכסה על הרבה דברים... עם הייתי מיליונר לוודאי שהייתה את זו שפתאום ההגדרה של הפרעה נפשית הייתה פחות מפחידה אותה לעומת חיים טובים של אם יכול להעניק לה, אם והייתי עשיר.
מפה לשם אני מרגיש שצריך לבוא שינוי. ולצערי אין לי ממש יכולת ללמוד לימודים גבוהים או להתמקצע... וגם בכללי אני דיי עייף... גם פיזית וגם נפשית. וכבר הייתי במקום הזה של המשרה הטובה ועדיין משהו חסר. יש לי רכב משלי ויש לי דירה בבעלותי וברוך השם המשפחה מסייעת ולא חסר משהו בלי עין הרע והלוואי שימשיך ככה. אבל.... משמעות אין. אז אני אשמח לקרוא את העצות שלכם, תובנות או מחשבות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות