מאז גיל שתיים-עשרה בערך, חברים שלי התחילו לעשן ולשתות.
כן, אני יודעת - ״אחחח, הדור של היום״, וכן הלאה.
אני מבינה, באמת שאני מבינה את הרצון להיפתח לדברים כאלו. ושלא תחשבו שאני איזו ילדה מרובעת שלא שתתה או משהו כזה, אבל זו לא הנקודה.
יש לי את החברים שלי שעושים את הדברים האלו מתוך רצון אמיתי, ניסיון להוכיח למישהו, בקיצור - גיל ההתבגרות.
אני לגמרי מבינה את זה וגם אני הייתי בתקופה הזו, פשוט שחוץ משני הילדים בשכבה שלי שאם כבר יותר ״מוכנים״ לזה, כל השאר עושים את זה כדי לצאת מגניבים.
יש לי חברה (חברה לשעבר, יותר נכון) שבשביל לצאת ״סקסית״ הזמינה חמישה בנים אל הבית הריק שלה ואוננה להם. אני מקווה שאתם מבינים שמדובר בילדה בת שתיים עשרה, לגמרי אבסורד! וזו לא איזו ילדה זנותית או משהו, היא ילדה שבשיא הכנות והדאגה, לא מבינה כלום מהחיים שלה. מעריצה את ביבר וגאליס ומתה שמישהו יציע לה חברות, ילדה כזו. נורא נורא ילדותית
אני לא יודעת אם לעשות עם זה משהו. אני רואה את חברות שלי הולכות לעשן נרגילה, שותות ומעלות את זה לפייסבוק. אני יודעת שהן לא כאלו ושזה יפגע בהן, ומה שהכי כואב לי שלא אכפת להן! הן יעשו הכל בשביל לצאת ״זורמות״, ולהיראות מגניבות בפני חבורה של גמדים מחוצ׳קנים.
אני אמורה לעשות עם זה משהו? לומר למישהו לפני שזה ידרדר? לפני שזה יהפוך ואונס הקבוצתי הבא? מכירים את הסרט ״שש פעמים״? זו בדיוק אותן סיטואציות, רק בגיל הרבה יותר מדי מוקדם.
גם אני הייתי במקום הזה וזה עשה לי רק רע. נכון, לא בדיוק באותה הסיטואציה כי לי היה את השכל לצאת מסה לפני שנכנסתי, אבל להן אין. איך לעזור להן?
תודה רבה לעונים ולילה טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות