לאחר השחרור מצהל נסעתי לתקופה של חצי שנה לארצות הברית. הכרתי בחור. יצאנו במשך חודש בידיעה שבסוף החודש אני חוזרת בחזרה למדינה שלי. היה ברור לשנינו שמשהו מתפתח אבל הוא יצטרך להסתיים בסוף החודש. כשחזרתי לארץ לפני 4 חודשים המשכנו לשמור על קשר טלפוני ולאט לאט זה רק התעצם... חשוב לי לציין שהייתי בזוגיות של 4 שנים בעבר. הוא הרבה יותר ממה שציפיתי. הוא הבן אדם שדמיינתי במשך כל חיי, זה אולי ישמע תמים וילדותי אבל הוא החיבור שלי, לעולם לא הצלחתי להרגיש את מה שאני מרגישה איתו. לעולם לא הרגשתי כל כך כנה ואמיתית. הוא מוציא בי את כל הטוב שקיים. וההפך. כשהוא יסיים את הלימודים הוא יהפוך להיות אזרח אמריקאי. הלוואי שהמרחק זאת הייתה הבעיה. הוא מוסלמי. יותר נכון ערבי מוסלמי שנולד בסעודיה. הוא לא יכול להכנס לישראל עד שהוא יקבל את הויזה. בכלל לר מפריע לו שאני יהודיה מישראל כי הוא גדל בבית עם הרבה ערכים והוא בדיוק ההפך מכל הסטיגמות שיש על ערבים. אני נוסעת לשם ממש בקרוב כי אני מרגישה שהחיים שלי פשוט נעצרו כשאני בלעדיו. יש לי כאן הכל ובכל זאת אני מרגישה שמצאתי את החצי השני שלי. ההורים שלי מאוד גזענים במיוחד לאור המצב המדיני והם לעולם לא יקבלו אותו לעולם. לאן זה מוביל? איך זה נראה מהצד? איך מספרים להורים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות