היי אני שביט בת 23 מדרום הארץ. יוצאת כשנה עם קצין בצה"ל (הוא בבסיס סגור יוצא חמשושים בלבד). מאז שאני מכירה את עצמי אני קנאית לבחור שאני יוצאת איתו, תמיד חושדת ותמיד מודאגת. בעבר האקס שלי בגד בי . זה עוד יותר הגביר אצלי את תחושת הפחד בזוגיות , החשדנות , חוסר הביטחון והקנאה בבחורות אחרות. לפני כשנה התחלתי לצאת עם החבר הנוכחי שלי. בתחילת הקשר שלנו בחודש הראשון לא הייתי סגורה עליו כ"כ ומסתבר שגם הוא לא עלי, הוא יצא איתי ועם עוד בחורה במקביל וכשהחלטנו שאנחנו חברים הוא חתך ממנה. גיליתי את זה לאחר כחודשיים שיצאתי איתו (הצצתי לו בפלא והוא שיקר לי בהתחלה) בסוף התוודה , בכה, התנצל וסלחתי לו על זה. המשברון הזה עד עכשיו יושב לי בלב ותמיד אני חושדת שהוא יוצא עם עוד מישהי במקביל אלי. קצת רקע על הבחור: הוא בן 26 , קצין בקבע בצה"ל מפתח שם קריירה צבאית ארוכת טווח, כרגע נמצא בבסיס חדש עם מלא בנות קצינות חיילות והוא בן הבחורים היחידים שם. הוא חברותי, מצחיק, אוהב אנשים, יש לו הרבה ידידות בצבא, מהבית וכו', הרבה חברים, אוהב בילויים . אפשר להגיד ששונה ממני. לי אין ידידים, אומנם הרבה חברות אבל אני גם לא אוהבת לבלות בתדירות שהוא יוצא. אני לא כ"כ אוהבת להיות במרכז העניינים לעומתו.
הבעיה שלי היא שאני קנאית מטבעי אך המשברון שהיה לנו וחוסר האמון שיש לי בו הורס אותי. הוא התנצל מלא פעמים, הוכיח את עצמו, נותן לי להסתכל חופשי בפלאפון שלו (למרות שאני בטוחה שהוא מוחק שיחות והודעות), מספר לי הכל, הפגיש אותי עם הבנים והבנות מהבסיס שלו, בפייסבוק יש לו קאבר איתי ו"מערכת יחסים". אך הוא תמיד מוסיף את הבנות מהצבא לפייסבוק, מתכתב איתן בוואטספ.
יש לו מכונית אז הוא תמיד "מקפיץ ומחזיר" אותן בדרך לבסיס ובחזרה. כל הדברים האלה הורגים אותי . אני רואה את הצחוקים שלו איתן (אומנם זה ידידותי לפי מה שאני רואה) אבל זה הורג אותי. אני רואה תמונות שלו מתחבק עם הקצינות וזה מחרפן אותי. הן כ"כ יפות עם אופי טוב לא קנאיות לא כלום, אני פוחדת שהוא יתאהב במישהי שם ויזרוק אותי או יבגוד בי או לא יודעת מה. יש לו חבר אחד מאוד טוב בצבא שהוא קצין איתו שם , הם ישנים ביחד בחדר. והוא סיפר לי שהחבר הזה שלו משכיב את כל הבנות בבסיס , שהוא משחק בהן וכו', אני ממש פוחדת שחבר שלי יתפתה לזה גם וכל היום זה אוכל לי את הראש.
עשיתי לו מלא שיחות על הפחדים שלי והקנאה וניסינו להקל עלי ועליו. הוא הציע לא לקחת את הבנות לידי(זאת אומרת להוריד אותי בבית שלי ואז להקפיץ אותן ממקום אחר ולא ביחד איתי), אבל הסביר לי שזאת ההתנהלות ואלו החיים שלו בבסיס, כולן שם בנות ואלו האנשים שאיתו, הוא מתאמן במכון שם עם בחורות, רץ איתן, יוצא איתן לארוחות ערב בקניון ליד הבסיס וזה הורג אותי .
(הבסיס שלו במרחק 3 שעות נסיעה ממני כך שאין לי איך לבוא לשם). בנוסף האקסית המיתולוגית שלו - 5 שנים גם קצינה בצבא וחודש הבא הם מתחילים קורס של חודשיים ביחד. אני מרגישה שהלב שלי לא עומד בזה יותר.
אני לא סומכת על בנים באופן כללי, שמעתי על הרבה מקרי בגידה ואף חוויתי את זה על בשרי. הלב שלי נשבר מלא פעמים, עזבו אותי,שיקרו לי.
וגם הטראומה שיש לי ממנו . כל הבנות האלה סביבו לא עוזרות לי. אני נכנסת לפייסבוק שלהן רואה כמה הן יפות וכוסיות , שמחות וזורמות ואני ממש מקנאה.
הביטחון שלי ברצפה , חבר שלי יודע את זה ואני פוחדת שזה יוריד לו ממני. כל סופ"ש אני עושה לו "שיחת רענון" ואני מרגישה שנשבר לו מזה כבר. הוא ממש עצוב שאני לא סומכת עליו , הוא הבטיח לי שהוא אוהב אותי ושהוא לא עושה כלום ושאין לי מה לדאוג ושהוא לא יפגע בי וכו' וכו', אבל קשה לי כ"כ לבטוח בזה.
בכללי אנחנו יוצאים מבלים ומאוד נהנים אוהבים אחד את השני, ישנים ביחד, יוצאים עם חברים משותפים, עם המשפחות וכו'. הסקס מעולה ויש לנו תשוקה , משיכה וכימיה ממש טובה. שיחות מעולות ותקשורת טובה. צוחקים מלא, מצטלמים, חופשות בארץ ובחו"ל, טיולים ועוד.
אבל הקטע הזהמטריד אותי. כל יום שהוא בבסיס הלב שלי נשבר והראש שלי חושב 24/7 אני כבר חולמת יומיום שהוא בוגד בי, כל פעם שאני רואה שהוא מוסיף קצינה או חיילת חדשה לפייסבוק בא לי לבכות, אני בוכה מלא, קשה לי שאני רואה תמונות שלו איתן או אסמסים או שיחות. זה מחרפן אותי שהוא ככה.
אבל אני יודעת שזה החיים שלו שם. אני מאוד אוהבת אותו אבל מתחרפנת.
עוד חודש אני מתחילה ללמוד באוניברסיטה והוא מתחיל את הקורס עם האקסית , מלחיץ אותי שכשלא יהיה לי כ"כ זמן הוא יבלה איתה או משהו.(הם בקשר בצבא בענייני עבודה, לפי מה שהוא מספר). קשה לי עם כל הידידות שלו (יש לציין שיש לו גם הרבה ידידות מהעבר שהוא בקשר איתן ).
יש לנו אהבה גדולה - הרבה רואים את זה ואומרים שאנחנו ממש זוג מדהים
אבל.. אני סובלת מבפנים..!!! נמאס לי להעיר לו על זה, כלום לא משתנה כמו שאני רוצה , ולנוכח המצב גם לא כזה יכול, אני אוהבת אותו יותר מדי מכדי לחשוב על פרידה(כרגע), אבל הראש והלב שלי חלשים כבר.
מה אתם מייעצים לי ? אני מרגישה שאני חופרת לאמא שלי ולחברות שלי יותר מדי עליו.. והם מתחרפנים ממני חח
סורי על כל החפירות , הייתי חייבת לפרוק
תודה מראש, שביט :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות