אז אספר את המצב:
אני בת 19, יש לי חבר 7 חודשיים ואנחנו באותו גיל.
אתמול ישנתי אצלו והתחלנו קצת לריב, אני לא אגיע לסיבה כי זו תהיה חפירה כאן ואני רוצה להגיע לעיקרון המבלבל. פשוט התחלנו לריב/להתווכח והוא אמר לי "למה תמיד כשאת באה לישון אני צריך לדעת שהולך להתפתח ריב?!, במקומי גבר אחר היה נפרד ממך" אז אמרתי לו "אז למה אתה לא עושה את זה"? אז אמר לי "כי את בחורה טובה מידי". עצרנו את הריב ומרוב עצבים הלכתי לחדר.
למחרת (היום) שכבר השלמנו והכל טוב אני חושבת לעצמי למה הוא בכלל נשאר איתי, אני יודעת שהוא אוהב אותי אבל הוא נשאר איתי רק בגלל שאני בחורה טובה?
כאילו מרגיש לי שאם הוא ייפרד ממני הוא לא ימצא מישהי אחרת דומה לאופי שלי, שהוא נשאר איתי כי הוא יודע שאם הוא ייפרד לא תהיה מישהי אחרת שדומה אליי מכל הבחינות, בעיקרון האופי. קיצר אתם מבינים למה אני בטח מתכוונת.
אגיד לכם את הסיבות קצת שהוא מפחד לאבד בחורה מהסוג שלי:
אני רצינית לגבי החיים, יש לי צפיות מאוד גדולות להתקדם בחיים והיתרה שלי בבנק זה שיא.... בוא נגיד שאני לא מהבזבזניות, יש לי יותר מ8 אלף ביתרה.
אני חרוצה מאוד, אני מתעניינת בפוליטיקה, אני לא יוצאת לפאבים/לא מעשנת/לא שותה... אני פשוט מהבחורות הטובות. נכון שהגעתי לרגע של התנשאות אבל אני חושבת שאם הוא ייפרד ממני הוא לא ימצא מישהי שתקבל אותו גם כמו שהוא למרות הקשיים כי לו יש לפעמיים אופי של אדישות/קרירות/אגואיסטיות ואני נשארת כי אני אוהבת.
חייבת לציין שלו יש יתרה יותר גדולה ממני, גם הוא חרוץ, וכל מה שהסברתי ופרטתי עליי הוא בערך כמוני, בזה אנחנו הכי דומים.
הוא רוצה לפתוח דף חדש אבל איך לחיות במחשבה כזאת שהוא איתי רק בגלל שאני "מהילדות הטובות"? מה אתם אומרים, מה לעשות?
לשאול אותו על זה, לברר את העניין?
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות