היי, לפני מספר שבועות ידידה טובה שלי נעדרה קרוב לשלושה ימים. כולם מתו מדאגה, אף אחד כבר לא ידע מה לחשוב. חברות שלה התחילו לבכות. מאז ההורים שלה מחזיקים אותה קצר. היא לא יוצאת לשום מקום, אם אנחנו רוצים לצאת איתה אנחנו באים מתחת לבית שלה והיא פשוט יורדת אלינו... היא מספרת לי שאמא שלה לא נותנת לה לצאת מהבית לבית ספר(!) בלי לבדוק שיש לה 100% בטלפון ושהוא לא מכובה ולא על שקט, היא דואגת להתקשר בסופי יום לבדוק שהיא סיימה ושהיא אכן הולכת הביתה. שואלת עם מי היא הולכת, וכדומה... מכיוון והילדה נעלמה אחרי בית הספר ולא הייתה לה סוללה.
עכשיו יום כיפור ולמסכנה שוב לא נותנים לצאת, במיוחד שיוצאים בלי פלאפונים ושום יכולת לתקשר. אני יכול איכשהו להשפיע? אני גם לא רוצה שיתנו לה לצאת ויגידו לה לחזור אחרי שעה... אבל כואב לי הלב כי היא מבינה שזה אך ורק מתוך דאגה ולא מאשימה וגם לא רבה איתם בגלל זה, (מה שמגיע לה עליו כל הכבוד כי הם רבים בלי סוף), אבל שהיא לא יכולה ככה יותר ושהיא מרגישה כלואה מדיי.
האם אתם יכולים לייעץ לי משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות