היי , ראיתי שאלה פה כבר על מתבגרת שמספרת על החיים שלה כחרדית ועל הכליאה שנראת התרבות החרדית , כל מילה נכונה , חוץ מהקטע של אלוהים .
אני מאמינה בו , רק לא מבינה את המעשים האלו.
אני לומדת בתיכון חרדי בכיתה ט' ואני באה ממשפחה חרדית אבל די פתוחה , אני צריכה לחיות לפי הכללים אבל אני יכולה ללכת עם שיער מפוזר , חצאיות סקיני ודומה לזה .
נכון שזה לא חופש לגמרי אבל אני רוצה שינוי! אני לא יכולה כבר ככה , אני מרגישה שאני נחנקת , ההורים שלי לא מסכימים לי לעבור לאולפנה דתית שהיא פתוחה יותר ואני נמצאת בתיכון חרדי עם כל הדברים , חצאיות פליסה ארוכות וחולצות מכופתרות (בקיץ זה יותר כמו עינוי ) אז חברה טובה שלי לשעבר עברה לשם והתחילה לשים מכנסיים ולהיות חילונית ואני רוצה גם , המשפחה שלה הכי תומכת בה וחלק ממנה אפילו עשו את השינוי הזה גם . המשפחה שלי כל כך לא תהיה ככה! אם אני אלך עם מכנסיים אמא שלי תבכה והם בחיים לא יקבלו אותי , בגלל זה אני רוצה לעבור לפנימייה עכשיו , נמאס לי לחיות כל החיים שלי במתקן כלא ענק שנשים נולדו כדי לעבוד, להוליד ילדים ולשתוק .
בא לי להוציא את מי שאני החוצה , אני רוצה להתלבש איך שאני רוצה!
ואני יודעת טוב מאוד שאין לי אומץ לעשות את השינוי הזה , אני פחדנית מאוד.
אבל היום אחרי הריב עם אמא שלי שבו אמרתי לה למה אני צריכה לנקות ? למה שאחי לא יזיז יד ויעזור ? ואני מצטטת מה שהיא ענתה לי "נשים נולדו לעבוד" , שוביניזם לשמו .
אני לא רוצה לרקום תוכניות לעתיד , נמאס לי מזה .
אני מפספסת את כל החיים שלי עכשיו , אהבה ראשונה והתבגרות נורמלית .
וגם אם אני אעבור לפנימייה עכשיו , מי יממן לי את זה ? אני יכולה לקבל מלגה בכלל ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות