היי :)
יש לי שאלה קצת מוזרה..
מכיוון שאני מרקע דתי (לא חרדי, אבל דיי בועה), יש לי חוסר ניסיון בכל הקשור למערכות יחסים.
קשרים רצינים לא היו לי יתר על המידה, והכי רצינים ארכו כ3-4 חודשים. הבעיה שלי היא בעיקר בהתחלת הקשר... אני לא יודעת איך להתנהג. :( במיוחד אם מתחיל לו קשר שאני באמת רוצה שיצליח. חוסר הביטחון שלי גורם לצד השני לחשוב שאני לא מעוניינת, ואמרו לי את זה בעבר.. דייטים ראשונים עוברים להם בקלות, הבעיה מתחילה שמגיעים לדייטים הקצת יותר מאוחרים.. אני פתאום קופאת, ומתחילה לחשוב יותר מידי...לנתח כל דבר... לאן נלך? פאב? בית קפה? בא לי בירה.. מה הוא יחשוב על זה?.. אכפת לי בכלל?.. לשבת לידו?.. לחבק אותו בחזרה?.. כל מיני שאלות שטויות ממלאות את הראש שלי.. שאלות שלא הקדשתי להן מחשבה בדייט הראשון, שני.. אבל כשברור שמתחיל לו משו, אני נתקפת חרדה. לאחרונה הכרתי בחור ממש חמוד, ויצאנו כמה פעמים.. וכרגיל, השטויות חזרו למלא את ראשי.. :( פתאום אני חוששת לפני שאנחנו מתנשקים (למרות שהתנשקנו כבר בדייט הראשון), מרתיע אותי רק לחשוב על לפגוש את החברים שלו (הוא שם לב לזה לבד), מפחיד אותי כשהוא שואל מה עושים בפסח (גם לזה נראה לי שהוא שם לב), אני חושבת פעמיים לפני שאני מחבקת/מנשקת אותו או אפילו סתם מחזיקה ידיים!.. הכי מעצבן זה שבחיי היומיום אני בנאדם כל כך קליל.. באמת! לא חושבת יותר מידי, לא דרמטית, סוג של אדישה.. למה פתאום זה ככה? חברות שלי טוענות שיש לי פחד ממחוייבות, אבל זה נראה לי מוזר כי אני באמת רוצה קשר רציני.
אנשים יקרים! אני ממש רוצה שזה יצליח, לכן אני צריכה עצות. טובות.
תודה
:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות