הייתי במערכת יחסים נצלנית ששאבה ממני שמחה ואנרגיה. הפרטים פחות חשובים. בקצרה, הוא התייחס אלי בצורה מזעזעת, שפלה ומשפילה ולצערי אני נאלצת להיתקל בו מדי פעם. אני חושדת שלפחות חלק מהמפגשים התרחשו לא במקרה! בעימותים שהיו בינינו הוא לא הראה אפילו טיפת חרטה, לפחות לא על דברים שרציתי, וסירב לקחת אחריות או להתנצל. לבסוף הבנתי שאין טעם לנסות ללבן את הדברים עם בן אדם כזה ומאז אני מתעלמת ממנו כאילו היה אוויר. הבעיה שלי היא שכל מפגש איתו, גם אם כלפי חוץ אני לא מראה את זה, מעורר בי את התחושות הקשות מחדש: בכי, זעם, תסכול, ורגשות אשמה על שאפשרתי לכל זה לקרות. כל מפגש כזה גורר שבועות של מחשבות טורדניות מסוג זה.
עבר כבר מספיק זמן כדי שזה לא יקרה יותר - כבר שנה וחצי - אבל הזכרונות הקשים לא מתקהים, ואני לא מצליחה לטשטש אותם. גם זוגיות חדשה לא עזרה, רק פחדתי יותר מההתקלויות האלו, שמא בן זוגי יבחין במשהו.
לא אכפת לי ממנו ולא רוצה שום סוג של קשר איתו, אני רק רוצה שלוות נפש. איך מתגברים על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות