אני פשוט לא מצליח לשכוח דברים רעים שקורים לי בחיים, איך להתמודד?

סבלתי יותר מדי בחיים שלי, כל פדיחה קטנה שהייתי לי נזכרה אצלי להרבה זמן, אני פשוט לא מצליח להעלים דברים מהראש, לוקח לי זמן, יותר מדי זמן. נזכרו לי יותר מדי טראומות ויותר מדי פדיחות, אני פשוט לא מצליח לעכל את הכל! אני לא מתגבר על שום דבר. כל פעם שקוראים לי מכוער זה יכול להיזכר אצלי למשך חודשיים, אני יכול להיפגע מזה ולחשוב שאולי אני באמת מכוער, אולי אני באמת לא שווה כלום. הרי ככה אני מרגיש את זה כשאני מסתכל במראה. יש ילדה שאני אוהב שפשוט שברה לי את הלב, דיברנו, היינו בקשר טוב שפתאום פשוט הפסקנו, היא איתי בכיתה, ואין יום שאני לא מתגעגע לדיבורים שלנו ולשיחות שלו בווטסאפ, בפייסבוק בפלאפון או בכל דבר אחד. וכן פשוט הפסקנו לדבר, היא הצטרפה אל המקובלים עם עוד חברה שלה, שלפעמים אני חושב לעצמי למה לא להצטרף אליהם רק בשבילה, זה כולל להיות עם חלק מהערסים אבל בעצם למה לא? כל עוד אני אהיה קרוב אלייה אני לא רואה סיבה שלא. ועכשיו יש לה חבר, החבר הראשון שלה, כמובן שאני לא אנסה להפריד ביניהם, אני מעדיף לסבול בשקט מאשר שמישהו אחר יסבול שהוא לא צריך לסבול. אני כל הזמן אומר לעצמי להפסיק לאהוב אותה אבל פשוט לא יכול, זה לא תלוי בי, כל פעם שאני מסתכל עלייה אני מתאהב בה מחדש, כל פעם שאני חושב על האופי המדהים שלה, כי באמת יש לה אופי מדהים. וכן יש ילדים שאומרים לה שאני מכוער, שאני חרא של ילד ודברים כאלה, כי תמיד נהגו לרדת עליי, תמיד הייתי אחד שיורדים עליו, אומנם הייתי עוד מקובל (כמובן שלא בדרגה הראשונה) אבל תמיד ירדו עליי, ויש אנשים שמנסים להכניס לה רק דברים רעים עליי, אנשים שאומרים לה שאני פשוט מכוער, זה שובר אותי מבפנים.. תמיד הייתי חסר עמוד שדרה, אף פעם לא יכולתי להגיד לבן-אדם לא, תמיד נתתי ונתתי, וגם שירדו עליי לא עניתי, יצרתי לעצמי תדמית של חסר אופי, הלוואי והייתי יכול לשנות את זה! הלוואי והייתי יותר חזק כי נמאס לי! נמאס לי לחשוב על כל דבר קטן ולהיות שקוע בו, וגם כשאני פוגע במישהו אני ממהר לבקש סליחה, גם אם לא צריך. אני שונא את העבר שלי ואני שונא את זה שאני לא מצליח לשכוח שום דבר. הלוואי והייתי שוכח את הילדה הזאת שאני אוהב, כי אז, אני בטוח שהיה יותר טוב. יש איזה ילדה שאני שם עלייה עין, שאנחנו מדברים וצוחקים דיי הרבה, אבל זה פשוט לא זה, וגם ככה אני חושב שהיא לא רוצה חבר. ואני לא מצליח לשכוח את ההיא. זה יכול להראות לכם קל להגיד לי "עזוב את הכל, זה בולשיט ותהנה", אבל זה יכול להיות פשוט להגיד את זה, אבל בשבילי, זה לא כזה קל.. גם שלפני שלושה חודשים נפטר איזה מישהו שהיה יקר לליבי ואני עדיין מתגעגע אליו, קרוב משפחה ואמא שלי עדיין שבורה מזה, כלומר היא נזכרת בו מדי פעם ובוכה. יכול להיות שזה שאני לא מפסיק לחשוב על אותו דבר הרבה זמן ושקוע באותו דבר זה איזשהי בעיה שיש לי, אני לא יודע, אבל קשה לי, קשה לי שאני לוקח כל דבר קטן ללב ואשמח לעזרה.

תודה לכל מי שקרא ומצטער על החפירה, מעריך את זה מאוד.