אז שלום לכם אנשים טובים. אני שבור, פשוט שבור. איבדתי את האמון שלי במין הנשי ואולי במין האנושי. אני טיפוס מאוד ביישן ומופנם בגלל עבר בעייתי, עד שיצא לי להכיר מישהי בפייסבוק לפני חצי שנה שאיתה הבדידות הייתה פחות מורגשת, עד שהכרתי איתה לא הייתי מסוגל לדבר עם אף אחד יותר משתי דקות. היינו מדברים כמה שעות ביום ובאמת הרגשתי שאני מתאהב בה, עברנו גם לפלאפון, היינו מדברים מלא, סיפרתי לה עליי הכל והיא על עצמה. דיברנו כמו חברים ואפילו דיברנו על הנושא של זוגיות והסכמנו שאנחנו מתאימים ושיש סיכוי לקשר מעולה. לפני שלושה ימים היא הסכימה שניפגש סופסוף אחרי שביקשתי כבר המון פעמים לפני. אתם לא מבינים איך התרגשתי להיפגש סופסוף עם מישהי ושתהיה לי חברה. זה בטח נשמע לכם פתטי ברמות, אבל החיים דפקו אותי כלכך הרבה פעמים מבחינת מראה, עבר, שכל ומה לא. סיכמנו את הפרטים בלילה ובבוקר נסעתי לעיר שלה שזה במרחק של שעתיים נסיעה בערך כי שם קבענו להיפגש. כל הדרך ניסיתי להשיג אותה ואני מגיע רק לתא הקולי, שלחתי לה הודעות ופשוט כלום. נכנסתי לפייסבוק בשביל לראות אם היא מחוברת ולא הצלחתי למצוא אותה בכלל, לא הבנתי בכלל שהיא חסמה אותי. הרגשתי כמו אומלל, יושב בתחנה מרכזית עם פרח ומחכה שאולי היא תבוא ואולי הייתה לה בעיה בפלאפון או משהו. אחרי ארבע שעות התייאשתי והלכתי לבית. פתחתי חשבון פייסבוק חדש וחיפשתי אותה, כשהגעתי לדף שלה פשוט נשברתי. לא רק שאין לה תקלה בפייסבוק אלא שהיא חזרה לבחור שהיא כל הזמן התלוננה בפניי שהיא לא סובלת וכל הזמן מנסה להתחיל איתה. התחלתי לבכות במקום, אני לא מצליח לתפקד מאז. איך אפשר לעשות את זה לבנאדם? אין לה לב? מינימום רגש? אני סיפרתי לה עליי הכל והיא פשוט זרקה את הכל ברגע. נסעתי עד אליה רק בשביל לראות אותה סופסוף כדי שתהיה לי תקווה קטנה בחיים שיש משהו שכן מסתדר לי טוב. איך ממשיכים מכאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025